2017: בלרוס – נבחרו 13 הפיינליסטים

בבלרוס נערכו אתמול אודישנים מצולמים לזמרים שהגישו את מועמדותם. מתוך המועמדים נבחרו 13 זמרים ושירים, שיתחרו בקדם המקומי, שייערך ב-25 לינואר, במינסק הבירה, והם:

Anastasiya Sheverenko – We'll be together – בלדת פופ-soul רק עם זמרת עם קול מוגבל וללא שום soul. הכי שיר מגירה שהיה צריך להישאר שם, לא משאיר חותם, לא נוגע בשום צורה, הכי סתם. זה מזכיר לי איזו בלדת ניינטיז בפיזמון שאני לא מצליח לשים עליה את האצבע. 2/5

Angelica Pushnova – We should be together – השם של הזמרת מעורר בי געגועים לאנגליקה אגרובש. אינטרו חזק, מועדוני, קצת העשור הקודם. הפקה אגרסיבית ומיושנת לאורך כל השיר. זה קסקדה פוגשת את פיליפ קירקורוב. להיט מועדוני גייז מלפני 15 שנים. זה לא נורא, אבל זה נורא גנרי. 3/5

Isaac Nightingale – One the red line – במילה אחת mess, בשתי מילים hot mess. זה נשמע כמו משהו ששורבט בכמה דקות והופק על הדרך. בגרסה החיה נתקלים בקול המרגיז עד מאד של הזמר. אני יכול להבין למה הם תופסים מזה משהו מודרני, אבל זה נטול אותנטיות וסובל מחוסר אחידות קיצונית והמילים לא עושות לי שכל. זה מזכיר לי לפרקים את הרמיקס של "The sun is shining" של בוב מרלי. 2/5

July – Children of the world – הכותרת לא מבשרת טובות ומבטיחה קיטש. לזמרת יש קול עם פוטנציאל, אבל המבטא די הורס, אני לא מצליח להבין על מה היא שרה. שוב נשמע כמו משהו שפיליפ קירקורוב יחבר ואז יזרוק, הפעם פוגש דווקא את השיר הבריטי מ-2014 "Children of the universe". יש ניסיון ליצור הוק בפיזמון עם קריאות "או-אה", אבל ה לא עובד ונשאר לרוב נורא שטוח. 2/5

Kattie – Wild wind – רשימת הכותבים מבטיחה למצוא משהו קומפטטיבי, אבל לצערי מדובר בשיר שכנראה לא התקבל למלודיפסטיבלן. זה לא נורא כמו השירים הקודמים ואני שמח שסוף סוף יש כאן מלודיה יציבה. עם זאת, השיר חייב לעבור עיבוד מחדש, להיפטר מהפאתוס המיותר ויכול להיווצר כאן משהו מעניין מינוס. 3/5
אחד מכותבי השיר הוא Anders Hansson, שכתב מספר שירים למלודיפסטיבלן. הוא הגיע לאירוויזיון פעמיים עם שיריו: ב-2014 עם "It hurts" של לנה פיליפסון עבור שבדיה וב-2014 עם "Children of the universe" של מולי עבור בריטניה. הכותבת השנייה היא Sharon Vaughn שאחראית לכמה להיטים לא קטנים, במלודיפסטיבלן ו"בעולם האמיתי". לאירוויזיון הגיעה פעם אחת: ב-2012 עם "Waterline" של ג'דוורד עבור אירלנד. הייתה מכותבי "Survivor" של הלנה פפריזו למלודיפסטיבלן 2015 ועוד ועוד.

Lermont x Julic – Heartbeat – זה שונה, סוג של אמני רחוב ממינסק אני מניח. אני מחבב את זה באופן מוזר, אולי כי זה יוצא מהשטנץ הפופ שלאגר שאנו נמצאים בו עד כה. עם זאת, למעט סימפטיה שיש לי כלפי הצמד השיר נשמע שמקומו במופע רחוב ולא על בימת האירוויזיון. אני חוזה לזה מקום אחרון בקדם. יש בזה משהו עצל קצת. לא עבדו על העיבוד, על המלודיה, ועדיין השניים משדרים אותנטיות שנורא חסרה. 3/5

Lexy Weaver – Be stronger – בלדת אינדי-פופ-soul בליווי פסנתר. מיד לאחר מספר תווים עלה לי "Start a fire" השיר האזרבייג'ני מ-2014 שאני מאד אוהב. זה אכן מזכיר את השיר לפרקים. למזלה של לקסי יש לה מבטא טוב יותר שעובר את השיר ולפי גרסת הסטודיו היא נשמעת לא רע בכלל. הברייק לסקסופון מיושן לאללה, אבל כל השאר טוב, גם אם לא מרגש או מותיר רושם גדול. יש פוטנציאל. 3/5

NAPOLI – Let's come together – נאפולי זכורים בעיקר בזכות השתתפותם בשני קדמים בשנה שעברה עם אותו שיר. הפעם הם חוזרים, לאחר שנבחרו לייצג את מדינתם בטורוקויז'ן. טוב השיר הזה אינפנטילי נורא, בלדת דיסני-מלך האריות, עם תופים א-לה סאפרי דואו, חליל ואווירת פופ אפריקאית-בלרוסית זולה. חלש ביותר. שיר שלום מלא קלישאות במבטא כבד ומעיק. 1/5

Navi Band – Historyja majho žyccia – השיר הזה מסתמן כפייבוריט חובבים מהרגע הראשון. ראשית, כי הוא היחיד בקדם זה שבשפת המקור, ומעולם לא שמענו את השפה הבלרוסית על בימת האירוויזיון. שנית, כי זה מזכיר להרבה את הבכורה הבלרוסית המבטיחה מ-2004 שהתרסקה בתוצאות. זה פולק אמריקנה קליט, שמח, עם השפעות היפיות, קצת עשור מאוחר מידי, אבל זה בהחלט בולט מבחינה מוזיקלית מעל כל השאר. חמוד, זורם מאד. 3/5

Nikita Hodas – Voice in my head – מבטא מצוין, דבר שבלט על ההתחלה, זה מתחיל כבלדת פולק-אינדי-פופ מודרנית ולא רעה בכלל ואז הוא מתחיל בהקראת טקסט (באודישן הוא הקריא את זה מתוך מחברת) וזה קצת הופך לקלישאה על סינגר-סונגרייטרים. הוא חוזר לשיר וקשה להשתחרר מההרגשה שהשיר סובל מעודף חשיבות עצמית. 3/5

Nuteki – Take my heart – טוב, אז הם גנבו חלק מהמלודיה והעיבוד מקולדפליי ו-"Sky full of stars" באופן חסר בושה לחלוטין. הלהקה ידועה ופופולרית יחסית ויש לה רפרטואר לא רע בכלל. השיר נשמע כמו ניסיון להיות פופ בריטי בכוח. זה נשמע כמו הרבה דברים אחרים, אבל זה חביב בהחלט. זה מה שנקרא שיר שופטים ואם רוצים לעלות לגמר, יכול להיות שזה מה שיעשה את זה בשביל בלרוס. מודרני, קליט, מופק טוב. 3/5

PROvokatsiya – #mylove – הפקה של שקל וחצי, לבלדת שמאלץ מיושנת, חסרת ייחוד ועניין. הקולות בלייב נשמעים סביר, אבל המבטא ניכר ומאכזב. ניסיון לשדר רגשות שמסתיים בכישלון. שיר דל, שאני מאמין שיסיים איפשהו באמצע הטבלה. הפיזמון חסר מעוף, מלודיה עצלנית וחסרת השראה לחלוטין. אני כבר לא מדבר על המילים הקלישאתיות… 1/5

Vladislav Kurasov – Follow the play – בלדה דרמטית ומנותקת. מזכיר מאד את מה שקורה שנים בקדמים של האקס-ברה"מיות. המון פאתוס, דרמה, מאפיין מאד את הפופ הרוסי. אני לא מאמין שעדיין מישהו יכול לקנות את זה. יש יותר הפקה משיר. שימוש באפקטים של לפני עשר שנים על מנת להעצים את התחושה…על איזו תחושה אנחנו מדברים בעצם? ריקני לחלוטין. 2/5

להלן דירוגי הראשוני לשירים:
01. Lexy Weaver – Be stronger
02. Nuteki – Take my heart
03. Kattie – Wild wind
04. Navi Band – Historyja majho žyccia
05. Lermont x Julic – Heartbeat
06. Nikita Hodas – Voice in my head
07. Angelica Pushnova – We should be together
08. July – Children of the world
09. Anastasiya Sheverenko – We'll be together
10. Isaac Nightingale – One the red line
11. Vladislav Kurasov – Follow the play
12. PROvokatsiya – #MyLove
13. NAPOLI – Let's come together

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s