2017: נורווגיה – הקדם

ברוכים הבאים לקדם הנורווגי שיקבע מי ייצג את נורווגיה בקייב 2017, וינסה למחוק את הכישלון הנורווגי ב-2016, בה לא הצליחו לעלות לגמר.

כמו בשנתיים האחרונות, הגמר הנורווגי, ה-Melodi Grand Prix הוא במתכונת של תכנית יחידה של הגמר, בדומה לקדם הדני, ולא כמו הפורט השוודי, אשר כלל חצאי גמר.

ההצבעה השנה השתנתה, ככה"נ בשל הכישלון של שנה שעברה. השנה עשרה חברי מושבעים בינלאומיים יעניקו 50% הקולות, בעוד 50% ייקבעו על ידי הציבור הנורווגי. מתוך עשרת המתמודדים בגמר, ארבעה יעלו ל"גמר המוזהב", בו ייקבע השיר הזוכה על ידי הקהל.

הכל ברור? קדימה לתחרות –

הערב מתחיל עם שיר היתולי של המנחים, לבקשת נציג רוסי פיקטיבי:

1. Ulrikke – Places – ערן כתב: "אלקטרו-פופ מודרני שבנוי כמו להיט רדיו ומועדונים עכשווי, אבל הפזמון נשמע לא מקורי בעליל. העיבוד גם הוא משהו שכבר נעשה בעבר, הכולל מארש צבאי הבונה לפזמון, Millennial woop בפזמון, שאני בטוח ששמעתי כבר בעבר. ג'סטין ביבר? MO? כנראה אצל אחד מהם. 2/5" בהופעה, אולריקה מופיעה עם חבורת רקדניות משל היתה קיילי מינוג. היא מנסה להיות חושנית ולדעתי, לא מצליחה במיוחד. היא שרה את השיר טוב, אבל הקול שלה "קטן" ולא מספיק מיוחד. זה משעמם וכבר אחרי דקה מבינים את הקטע ורוצים לעבור לשיר הבא. 2/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

2. Jenny Augusta – I Go Where You Go – ערן כתב: "מדוע השנה יש חזרה לפולקלור הסקנדינבי? יני אחראית ללחן של השיר הזה, שנשמע כמו פולק די סטנדרטי, פופ-קאנטרי מיושן ומרגיז. הקול שלה מתיילד ומציקק והשיר נשמע כמו שיר קדמים טיפוסי, שיישאר שם ויישכח. 2/5" בהופעה, יני לוקחת אותנו למעין הרמון ומתחילה את ההופעה מאחורי וילון סגול. יש לה כנרית מלווה וכמה מלוות שעומדות על מגדלים ומנפנפות בגלימות. השיר עצמו יחסית חביב, בעיניי, אבל הקול של יני צווחני לטעי ומתיילד. זה לא מתחבר לשיר, שהוא בעל אופי של שיר מימי הביניים. 2/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

3. Rune Rudberg Band – Run Run Away – ערן כתב: "עוד פעם קאנטרי, מה יהיה? רונה ניסה את מזלו לראשונה בקדם הנורבגי של 1989. עוד ווטרן מוזיקלי, וכמו לקריסטיאן גם הוא ידע הצלחות רבות בשוק המקומי,, אבל השיר הזה נשמע כמו קאנטרי אמריקאי מיושן, שלא מחדש דבר ויבטיח לנורבגיה מקום אחרון בחצי הגמר. בינוני וחסר השראה 1/5" בהופעה, רונה נראה כאילו הוא מופיע בפאה שכוח אל בעיירה במרכז ארה"ב, אבל בשביל למשוך קולות הוא עלה לבמה דוגמניות שנראןת כאילו ברחו מתצוגת האופנה של ויקטוריה סיקרט. זה שוביניסטי, זה מעליב, וזה מיושן. גועל נפש. גם השיר לא מיוחד בכלל. 1/5 

גרסת האולפן:


ההופעה:

4. Jowst feat. Aleksander Walmann – Grab The Moment – ערן כתב: "השיר הראשון שמרגיש לי נכון ועדכני. אלקטרו-פופ עדכני עם אלמנטים של רוק-פופ ומוזיקת אמצע הדרך. הפזמון קצת מאכזב ולא מרים כמוו שהייתם מצפים ממנו. הרבה עיבוד על שלד מלודי די בסיסי. זה לא להיט, אבל זה נחמד להאזנה. הבתים ממש טובים וזה קצת מאכזב שהשיר מפספס את רגע השיא שלו. עם זאת, ישר חמוד מאד שנכון לרגע זה הוא הטוב ביותר ששמעתי בקדם. 3/5" בהופעה, יוסט מופיע עם מסיכה מוארת ונשאר מאחורי עמדת הדי.ג'יי., משל היה דאפט פאנק, ונותן את קדמת הבמה לסולן, אלכסנדר.
ההופעה לא מיוחדת ורק קונפטי, מעט אורות ותיפוף על תוף בסוף השיר מנסים להעביר את 3 הדקות הרפטטיביות הללו. אני לא התחברתי לשיר. הוא מתבסס בעיקר על מניפולציות על הקול של הסולן והוא לא מיוחד מספיק, לטעמי, כדי להשאיר חותם כלשהו בקייב. 2/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

5. Kristian Valen – You & I – ערן כתב: "סוג של ווטרן מקומי. מאחוריו קריירה של כדורגלן, חייל, שחקן, קומיקאי ומוזיקאי. בלדה סקנדינבית טיפוסית, דכאונית ולא הכי מעניינת. מזכירה קצת במלודיה שלה את "Youu raise me up" (שנכתב על ידי נורבגים). וואלן כתב והלחין את השיר הזה, שלא מותיר אחריו רושם רב. אני יכול להמר על מקום אחרון או אחד משלושת המקומות האחרונים בקדם הזה. 2/5" בהופעה, כריסטיאן מופיע לבדו על הבמה עם ספוט, הוא לא מדייק בשירה וההופעה שלו מזכירה לי בעיקר את אנגלברט המפרדינק מבריטניה 2012. בפזמון האחרון, מופיעים שני רקדנים שרוקדים בגשם. זו הופעה של "חיים שכאלה" ולא משהו שיכול להצליח באירוויזיון, לדעתי. 2/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

6. In Fusion – Nothing Ever Knocked Us Over – ערן כתב: "זה השיר שנכתב ללהקה השבדית Timotej לפני מספר שנים ונשלח למלודיפסטיבלן, אך לא התקבל. מזכיר מאד את OneRepublic ונשמע כמו העתק שלל להיט מהשנים האחרונות, שאני לא מצליח לשים עליו את האצבע כעת. כן, זה בהחלט נשמע כמו משהו שמתאים למלודיפסטיבלן, אין כאן תו אחד מקורי. אלוהים, מאיפה אני מכיר את השיר הזה?? מקום אחרון בבקשה. 1/5" השלוש מתחילות את ההופעה שכובות על הבמה. הן לבושות כמו להקת בנות אינדי. הקולות שלהם לא משתלבים היטב, כמו השלוש ההולנדיות השנה, לדוגמה. בפזמון, מצטרפים חבורת רקדנים שמנסים להציל את ההופעה. השיר נשמע כמו מיחזור של מגוון שירי AVICII, על סף התביעה על גניבת זכויות יוצרים. זה לא טוב. 1/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

7. Amina Sewali – Mesterverk – ערן כתב: "ילידת אוגנדה. עברה לנורבגיה בגיל 4. את אלבום הבכורה שלה הוציאה ב-2011, שחררה מספר סינגלים, אך לא הצליחה להרים קריירה משמעותית. את השיר כתבהה והלחינה בעצמה והוא אחד השירים הבודדים בקדם בנורבגית מלאה. הסגנון הוא אלקטרו-פופ מסורתי, קצת של העשור הקודם, מאד מושפע ממוזיקת שנות השמונים. יש לה קול עדין ונעים, אבל לא נראה שזה מספיק להרים את השיר להישג משמעותי 3/5" בהופעה, אמינה כבר עושה הואג' ללוריין (או לסיה) ומביאה רקדנית ילדה שמגלמת אותה בצעירותה. הדימיון לסיה רק ממשיך כשהשתיים מבצעות ריקוד מודרני יחד. הגימיק ממשיך בצביעת ציור עם הרגליים על גבי הבמה. אחלה גימיק. השיר לא חזק כלל. לא הבנתי את המלודיה, אם כזו קיימת בכלל, וגם הביצוע של אמינה אינו מדויק ואינו סוחף. לא משהו. 2/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

8. Ammunition – Wrecking Crew – ערן כתב: "להקת רוק די מיושן ומסורתי. סולן הלהקה השתתף באירוויזיון הקודם שנערך בקייב, ב-2005, כחלק מלהקת WigWam, עת סיימו במקום התשיעי. הוא גם שותףף לכתיבת השיר הזה, שמשום מה מוביל בהימורים. זה שיר חלש ביותר, רוק מיושן ומנותק, שרק עם הופעה גלאמית יגיע להישג משמעותי. הפזמון רפטטיבי וצפוי והחבילה הכוללת די מתישה 2/5" גם בהופעה כאן, כמו בשיר של רונה, אנחנו נתקלים בשוביניסטיות, כי את ההופעה "מקשטות" חבורת דוגמניות שנושאות כלים כבדים על הבמה, כמו בקליפ Satisfacrtion של Benny Benassi. חשבתי שנורווגיה התגברו כבר על השוביניזם, אך מסתבר שלא. הלהקה מופיעה כמו להקת רוק מזדקנת, עם אותם שטיקים שראינו מיליון פעם, ואפילו אותו סולן, שוב בקייב ב-2005. אם הם יזכו, זו תהיה החזרה השנייה של אמן מקייב לקייב בשנית, אחרי עומר נאבר מסלובניה. השיר קליט ויש לסולן אחלה כריזמה, אבל זה נשמע כמו שיר שמשמיעים בתחרויות של Mionster Trucks ולא באירוויזיון. השנה אין עוד שירי רוק, אז אולי זה יכול לעבוד, ובכל מקרה, זה יותר טוב מכל ההופעות שהיו הערב עד כה. 3/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

9. Elin & The Woods – First Step in Faith (Oadjebasvuhtii) – ערן כתב: "שיתוף פעולה בין זמרת ויוצרת סאמית לבין להקה שבדית-נורבגית. השיר הוא פופ-ניואייג', מוזיקת עולם סקנדינבית, המשלבת בין המסורתיי לאלקטרוני. השיר הוא די משהו שכבר שמענו בעבר, פולקלור סקנדינבי חביב, אך לא מפיל. ועדיין, תמיד טוב לראות ייצוג למיעוטים מקומיים. נורבגיה די נכשלת כשהיא שולחת שירים מהסוג הזה וכבר נכוותה ב-2006 עם שיר דומה, רק מעט יותר פופי. נדמה שהעדנה של הסגנון הזה הייתה לפני עשירם שנה, עכשיו זה נשמע שעבר זמנו 2/5" אלין מופיעה עם קרניים של צבי לבדה על הבמה ונסמכת רק על הכריזמה שלה והשפה הסאמית המסקרנת. יש כל כך הרבה שירים כאלה בקדמים סקנדינביים בשנים האחרונות, ואף השנה קיבלנו שיר כזה בקדם השוודי, של יון הנריק. אני לא לגמרי מבדיל בין כל השירים הללו בסאמית והם נשמעים לי מאוד דומים. זה עדיין מספיק מיוחד, ולדעתי, מאוד אירוויזיוני. זה מלודי ואלין בצעת את השיר בצורה נפלאה. 4/5

גרסת האולפן:


ההופעה:

10. Ella – Mama's Boy – ערן כתב: "השיר נכתב על ידי צמד כותבים מקומיים מאד מצליח. אחת מהם השתתפה לאחרונה את הפסקול לסרט Spy. השני כתב לרובי וויליאמס. השיר עצמו מתכוון להיות להיט, אבל לאא מצליח לצאת משטאנצים של העשור הקודם ולא מצליח לשכנע שהוא עכשווי ומודרני. זה יבלוט באירוויזיון על רקע כל מה שנבחר עד עכשיו, אבל כשיר stand alone הוא לא מותיר רושם רב. רוק פופי הנשען על גיטרה חשמלית ואלמנטים של רוק'נ'רול עם מעט אלקטרו. 3/5" אלה מופיעה בתלבושת של מנהלת קרקס, כצל, מאחורי מסך, בחיקוי מובהק של ההופעה של אריק סעדה במלודיפסטיבלן השוודי עם השיר Sting. הבימוי תזזיתי ומעניין ויש המון פעלולי מצלמה. בפזמון, המסך מוסר ונוספים ארבעה רקדנים גבריים נטולי חולצה, כמיטב המסורת האירוויזיונית.  אני די אהבתי. 4/5.

גרסת האולפן:


ההופעה:

הצבעת השופטים הבינלאומיים:
1. אירלנד – ג'וני לוגאן – 12 נקודות ל-Ulrikke.
2. ארמניה – 12 נקודות ל-Ulrikke.
3. פינלנד – 12 נקודות ל-Ammunition.
4. שוודיה – 12 נקודות ל-Jowst feat. Aleksander Walmann.
5. ישראל – אלון אמיר – 12 נקודות ל-Jowst feat. Aleksander Walmann.
6. גרמניה – 12 נקודות ל-Ulrikke.
7. אוסטריה – 12 נקודות ל-Ammunition.
8. הונגריה – פרדי מהונגריה 2016(!) – 12 נקודות ל-Jowst feat. Aleksander Walmann.
9. מלטה – 12 נקודות ל-Jowst feat. Aleksander Walmann.
10. בריטניה – וויליאם מהוויוויבלוגס – 12 נקודות ל-Ella.

לאחר הצבעת השופטים הבינלאומיים, השופט האירי, ג'וני לוגאן, מבצע את שירו האלמותי מ-1987, Hold Me Now:

והעולים ל"גמר הזהב", כפי שהוא נקרא בנורווגיה:

1. Ulrikke
2. Jowst feat. Aleksander Walmann
3. Ammunition
4. Elin & The Woods

כל העולים מופיעים שוב למי שפספס אותם בפעם הראשונה וההצבעה נפתחת מחדש.

עד לקבלת התוצאות, מופיעה אגנתה, נציגת נורווגיה מ-2016, שלא עלתה לגמר, בגרסת בלדה לשירה, שאני עדיין מאוד אוהב, "Icebreaker". תמיד אומרים שהמדד לכך ששיר הוא טוב הוא שניתן לבצע אותו בסגנונות שונים.. אבל לפני הפזמון האחרון, נכנס הקצב והיא מבצעת את הפזמון האחרון בגרסת האירוויזיון.

אז אנחנו מקבלים קטעים ממגוון מתחרים השנה באירוויזיון: מולדובה, רומניה ואיטליה.

למקום הרביעי מגיעה:
Ulrikke

למקום השלישי מגיעה:
Elin & The Woods

למקום השני מגיעה:
Ammunition

למקום הראשון מגיע:
Jowst feat. Aleksander Walmann

השיר הזוכה:

ניתן לצפות בשידור חוזר במשדר המלא כאן.

 

 

מודעות פרסומת

2 תגובות הוסיפו את שלכם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s