1970 – שנת הצנע

אמסטרדם, הולנד. מאחר והיו 4 זוכות, לא ידעו למי לתת את האירוח. מאחר וספרד ובריטניה אירחו את התחרויות האחרונות, עשו הטלת מטבע בין צרפת להולנד והולנד "זכתה". התחרות נפתחת בצילום נופיה של העיר עד שמגיעים לאולם. התזמורת אוכלת ת'ראש. המנחה פותחת בדברים וללא עיכוב עוברים לשיר הראשון. כל שיר מלווה בגלויה שבה הזמר המבצע משוטט לו במדינתו. הבמה מורכבת ממוטות מעוגלים שמוצבים בצורה אופקית ועליהם כדורים בצבע כסף שניתן להניע ממקום למקום.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד כבר לא מחולק לשניים, עקב כמות המדינות המועטה. המנחה יושבת (!) בעת הקראת הניקוד, גם זה לראשונה. למרות הפדיחה על השנה שעברה, שיטת הניקוד לא משתנה: לכל מדינה 10 שופטים, כל חבר בצוות השופטים נותן נקודה אחת לשיר החביב עליו, כך שכל מדינה מפזרת 10 נקודות. הכי הרבה ניקוד שניתן באותה השנה היה 9 נקודות שקיבלה אירלנד מבלגיה. אירלנד תופסת הובלה בהפרש רחב מההתחלה. אחרי ההצבעה היוגוסלבית, יש שוויון בין אירלנד לבריטניה, אך מיד לאחר מכן בלגיה מעניקה לאירלנד 9 נקודות ומעלה אותה להובלה עד לסיום ההצבעה. הקהל שואג לאחר ההצבעה של בלגיה לאירלנד. מקריא הניקוד האירי הוא האחרון להצביע ומאחר והוא היחיד שיודע את הצבעת מדינתו הוא פותח את דבריו ב-"Hello Amsterdam. This is a very cheeirfull Dublin calling". דנה עולה לבמה כאשר על המסך מופיעה שם הזמרת והמדינה הזוכה. לני קור, אחת הזוכות של השנה שעברה מעניקה את הפרס לדנה. עם תחילת השמעת השיר הזוכה מופיע על המסך שם השיר ושמות הכותבים. ברקע סמליל האירוויזיון של 1970

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. monaco מונקו – ייחודי, אוונגרדי, קברטי. שיר אהבה (לסבי) למרלן דיטריך. זה תיאטרלי ומקסים. דומיניק רק בת 16 אבל משחקת בצורה שלא נראתה לפניה באירוויזיון. השופטים היו שמרנים מידי ולא נתנו לזה את תשומת הלב המגיעה לו. זה נגמר בצורה מאד ייחודית ולא מתחנפת

02. france צרפת – שיר נפלא, שיר אהבה מלנכולי, שונא להגיד את המילה הזו, אבל דמיט, זה איכותי! זה מסוג השאנסונים הצרפתים שפורטים על כל המיתרים הנכונים. זה רומנטי ועצוב. גי בונה כתב את השיר הצרפתי ב-1968. הוא מופיע בנגינה על פסנתר, משהו שלא ראינו זה זמן רב

03. spain ספרד – כן, זה דביקי, אבל אנחנו לא זוכים הרבה לבלדות ספרדיות כאלו. השיר מולחן בקפידה, העיבוד מהודק, הוא מעט שמרני, אבל הקטע שחוליו איגלסיאס עולה בסולם מזכיר לכולנו איזה זמר הוא! ההופעה זכורה בזכות המנצח הנלהב. מותר לעשות קיטש, השאלה איך אתה עושה אותו. מזכיר קצת את "You don't have to say you love me"

04. italy איטליה – הזמר כריזמטי והשיר סוחף, אבל מעט שמרני. זה מז'אנר השירים שפרנק סינטרה היה שר, אבל ג'יאני הוא באמת זמר טוב ומצליח להפוך את השיר ליותר מגניב ממה שהוא, הוא מביא לשיר אופי וקלילות לא מתאמצת

05. yugoslavia יוגוסלביה – קצת כואב לי שהם וויתרו על השירים היותר טובים שלהם בקדם, אבל השיר הזה עדיין חביב עליי. אווה הסלובנית שרה שיר פסטיבלים טיפוסי, זה קטן, חמוד, חנפני, מעט מתיילד. היא נראית מעט לחוצה. מילות השיר יכולות להתפרש באופן מיני מאד, שבו הזמרת קוראת לאהוב לקחת את הפרח שלה, שפורח רק בשבילו ושגדילי הפרח נפתחים עבורו…

06. united_kingdom בריטניה – מארי יפהפייה אמיתית. השיר הוא שיר פופ פשוט וחמוד, שתואם לרוח הכללית בפופ הבריטי. הכותרת מטופשת, וגם המילים לא מבריקות. שומעים שהיא זמרת פולק וחבל שלא נבחר עבורה שיר שהוא יותר פולקי ופחות פופי
07. germany גרמניה – שיר גוספל לראשונה על בימת האירוויזיון, עם העוגב והכל. זה בסדר, אבל זה נורא קיטשי ומתלקק, נותן לי וייב נוצרי חזק מידי. קטיה לעומת זאת מהממת כזמרת וגם כפאשניסטה על שמלת מיני וגלימה בצבע תכלת ומגפיים בצבע כסף!
08. netherlands הולנד – זה חמוד, מתכתב עם כל מה שהולך בארה"ב, מוזיקת מוטאון, אם כי מעט למל"מית ומזכירה מוזיקת מעליות. השלישיה הופכת לסולנית ושתי מלוות כי להקות עדיין לא מורשות להופיע
09. ireland אירלנד – זה לא שזה שיר רע, זה פשוט חמוד מידי. כמו גור כלבים. משהו בזה גורם לי חוסר נוחות, אולי זה הוייב הנוצרי, אולי זה המתיקות יתר של דנה, אולי כי מעל הכל זה שמרני נורא וריאקציונרי
10. belgium1 בלגיה – בלדה דרמטית שנועדה לסחוט קולות בכח. שאנסון טיפוסי שנראה הרבה לאורך שנות השבעים, זה נעדר את הקלאסיות שיש לרוב השאנסונים הטובים של הסיקסטיז ונשאר רק עם הפומפוזיות
11. switzerland שווייץ – שיר אינפנטילי בצרפתית, עם פזמון שמכיל רק את המילים "פה פה פה פה פה פה". גרוע כמו שזה נשמע. נראה כמו קטע קומי של מופע רחוב עם קטעי פנטומימה
12. luxembourg לוקסמבורג – זה שיר כל כך מטופש, שכתוב עליו מאמץ יתר. החצוצרות, העיבוד המנופח, הקרשנדו, זה קיטש. אתה מרגיש מותש אחרי שמיעה אחת. הזמר מלוקק ומעורר חוסר נוחות

המנחה:
Willy Dobbe – פרח קיר. אחראית לדברי הפתיחה הקצרים ביותר בתולדות התחרות (נראה לי) – רק 24 שניות של דיבור, ועוברים לשירים. מעבר לזה היא לא עלה לבמה בשום שלב. היא תשב במהלך הקראת הנקודות ולא נראה אותה יותר

Interval act:
Don de Lurio Dancers – המופע האמנותי הכי מודרני שראינו עד כה. קבוצה של רקדנים בקטע ריקוד מודרני היסטרי. אני מקווה שהם לא סיימו עם זעזוע מוח עם כל תנועות הראש הללו.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "La belle époque" של Andrée Simons שיר מדבק וחמוד. פופ פאנקי עדכני.

* אירלנד – "Things you hear about me" של Things you hear about me הוא פופ-פולק חמוד מאד.
* הולנד – "Voorbij is de winter" של Sandra Reemer הוא שיר פופ-סול שסיים אחרון ולא בצדק. עוד שיר פאנק. "Het spinnewiel" של Saskia & Serge מגיע למקום השני. שיר פולק לא קליט, אבל מצוין. "Manna" של Bonnie St. Claire מגיע גם למקום האחרון הוא פופ-רוק שלאגריסטי ראוי לציון, מאחר והוא נשמע מאד עכשווי.

* ספרד – אחד הקדמים המתישים. "Balada del maderero" בביצוע של Los Ochenta Centavos הוא פשוט שיר טוב גם אם מעט רפטטיבי. הביצוע של Rosy Armen לשיר הזוכה אהוב עליי יותר מהביצוע של חוליו. זה מלא נשמה ותשוקה ספרדית אמיתית. לוקחת את השיר למקום שונה. "Jamás la olvidaré" של Voces Amigas הוא שיר סול היפי מגניב.
* בריטניה – עדיף על הזוכה בעיני היה "You're everything you need" שהגיע למקום החמישי. שיר פשוט עם קצוות של פולק.
* יוגוסלביה – אחד הקדמים הטובים והכי טוב של אותה שנה. "Hvala ti" של Bele Vrane הסלובנים הוא רוק פסיכדלי שמגיע למקום השלישי. "Ti nisi kao ja" של Bisera Veletanlic הסרבית הוא בלדה בלקנית מוקדמת – נפלא, דרמטי ועדכני להפליא. "Jos te cekam" של Josipa Lisac הקרואטית מגיע למקום השני הוא פאוור בלאד טיפוסית שמערב אירופה הייתה אוהבת, הגרסה היותר טובה של יוגוסלביה 1972 לדעתי.
* בקדם ההולנדי – Saskia & Serge מגיעים למקום השני ויישלחו שנה לאחר מכן. Ben Cramer מגיע רביעי ויישלח 3 שנים לאחר מכן. Sandra Reemer מגיעה אחרונה, אבל תישלח ב-1972, 1976 ו-1979.
* בקדם האיטלקי – אין קדם. לראשונה פסטיבל סנרמו לא קשור לאירווזיון ולא משמש הליך לבחירת הזמר, השיר או שניהם. נציג איטליה ושירו נבחר באופן פנימי על ידי הטלוויזיה האיטלקית.
* בקדם היוגוסלבי – Krunoslav Slabinac מגיע למקום החמישי ויישלח בשנה הבאה.
* בקדם הבלגי – Serge & Christine Ghisoland יישלחו שנה לאחר מכן. השנה הם מגיעים למקום הרביעי. Ann Christy לא מצליחה לעלות לגמר, אבל תישלח 5 שנים לאחר מכן.
* בקדם הבלגי – למקום הרביעי והאחרון מגיעים Serge & Christine Ghisoland. הם יישלחו ב-1972. בחצי הגמר מתמודדת Ann Christy הפלמית, אשר תישלח ב-1975 (בתור של פלנדריה לשלוח שיר).
* בקדם הצרפתי – אחרי שנים של בחירות פנימיות, צרפת עוברת לקדם לכל דבר ועניין. Isabelle Aubret זוכת אירוויזיון 1962 והנציגה ל-1968 מגיעה בדואט למקום השני. Noëlle Cordier נציגת 1967 נופלת בחצי הגמר. Michèle Torr נציגת לוקסמבורג 1966 נופלת ברבע הגמר ותישלח מטעם מונקו 7 שנים לאחר מכן. Jean-Paul Cara נופל ברבע הגמר, אך 7 שנים לאחר מכן יזכה באירוויזיון עם שיר שהוא ילחין למרי מריים הצרפתייה. עוד ברבע הגמר Alain Barrière נציג 1963.
* בקדם הלוקסמבורגי – לא נערך קדם, אלא בחירה פנימית. השמועה אומרת שאחד המתמודדים היה Mike Brandt הישראלי עם השיר "Mais dans la lumière", שלאחר מכן הפך ללהיט.
* בקדם הספרדי – Mocedades מנסים את מזלם, אך יישלחו לתחרות רק 3 שנים לאחר מכן לעשות היסטוריה. Jaime Morey מגיע חמישי ויישלח שנתיים לאחר מכן. המבנה של הקדם מזכיר מאד את הסנרמו.
* בקדם הגרמני – Mary Roos מגיעה למקום השני ותישלח שנתיים לאחר מכן. Kirsti Sparboe שייצגה את נורבגיה ב-1965, 1967 ו-1969 מנסה את מזלה.
* בקדם האירי – Maxi ביחד עם Dick & Twink מגיעה למקום השני. היא תישלח לתחרות 3 שנים לאחר מכן.
* בריטניה עורכת קדם פרטי.

פרטי טריוויה:
* פינלנד, נורבגיה, שבדיה ופורטוגל פורשות. הם מחרימות את התחרות עקב התוצאה של 1969. אוסטריה מצטרפת אליהן, לאחר שגם ויתרה על ההשתתפות בשנה שעברה.
* מאחר והיו מעט משתתפות, ההפקה ההולנדית נאלצה להיות יצירתית ולהאריך את השידור איכשהו. כתוצאה זכינו לפתיחה ארוכה של 4 דקות ולראשונה בתחרות לגלויות(!) לפני כל שיר.
* נקבע כלל שובר שוויון: במקרה של שוויון, על המדינות שבתיקו להופיע פעם נוספת. כל שופט חייב להרים את ידו לאחר כל הופעה במידה והוא חושב שהשיר שכרגע הופיע הוא הטוב מבין השירים שנמצאים בשוויון. אם גם לאחר הליך זה יש שוויון, הניצחון יתחלק בין המדינות.
* כדי למנוע רמאויות אפשריות בהצבעות, מגישי הנקודות לא ידעו כיצד הצביעו המדינות לפניו. זו שיטה שהונהגה בפעם הראשונה בתחרות והפכה למסורת. עם התפתחות הטכנולוגיה לא היה עוד צורך בשיטה זו, שכן ה-EBU כיום נוהג לקבל את ההצבעות לפני ההכרזה הטלוויזיונית עליהן, ולאשר אותן מבעוד מועד. יחד עם זאת, כשעלה מגיש הנקודות האירי לשידור, ניכר מדבריו כי הוא יודע שאירלנד ניצחה את האירוויזיון…
* בריטניה הייתה הפייבורטית לניצחון והמשלחת הבריטית, כל כך בטוחה בניצחונה של מארי הופקינס, כבר הכניסה מסיבת ניצחון.
* התחרות מתקצרת עקב פרישת המדינות הנ"ל – רק 1:13 שעות.
* לוקסמבורג מסיימת אחרונה עם 0 נקודות, בפעם הראשונה והאחרונה בתולדות ההשתפות שלה בתחרות.
* למרות החרמת התחרות, היא שודרה באוסטריה, נורבגיה ופורטוגל. לראשונה התחרות משודרת ביוון.
* מארי הופקינס ציינה שנים לאחר מכן שההשתתפות באירוויזיון הייתה משפילה עבורה ושהיא שנאה את השיר שהשתתפה עמו. לדבריה שכנעו אותה להשתתף באמירות שהשתתפותה תמשוך כותבי שירים טובים ותעלה את רמת השירים בתחרות.
* ישנה אמונה כי מאחר והטלוויזיה הפורטוגלית ערכה את ה-Festival RTP da Canção השנתי שלה, השיר הזוכה הוא בגדר נון אנטרי. האמת היא שהפסטיבל נערך כחודשיים לאחר האירוויזיון עצמו, כך שבשום צורה הוא לא שימש כקדם. השיר הזוכה בפסטיבל היה "Onde vais rio que eu canto" של Sérgio Borges. זמרת אורחת בפסטיבל הייתה דנה, זוכת אירוויזיון 1970.
* התחרות משודרת בברזיל וצ'ילה.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן:

מודעות פרסומת