1962 – תן לי בשלאגר

לוקסמבורג מארחת. אנו חוזים בצלחת לוויין המסמלת את שיא הטכנולוגיה באותה עת ואז מבט חיצוני לאולם בו מתקיימת התחרות. ברקע – נעימת השיר הזוכה מהשנה שעברה בביצוע חי של התזמורת. המנחה עולה לבמה ומברכת "ערב טוב" בכל השפות של המדינות המשתתפות ללא סדר מסוים. הבמה נראית כמו אולם נשפים.
לאחר מכן המדינות מופיעות בזו אחר זו ללא הצגה שלהן. על המסך לפני כל שיר מופיעים שם המדינה ושם השיר.

שלב ההצבעה:
לראשונה שינוי בשיטת הניקוד: 10 שופטים מכל מדינה מעניקים נקודות לטופ 3 שלהם: 3 נקודות, 2 נקודות ונקודה אחת. השיטה לא החזיקה, ושונתה בשנה הבאה, לא ברורה הסיבה. השיטה החדשה לא פותרת את הבעייתיות שהייתה בשיטה הישנה: אין עיוותים של 9 נקודות מצוות שיפוט אחד, אך עדיין צוות שיפוט בודד או כמה יכולים להטות את ההצבעה לכאן או לכאן. אין מספיק נקודות כדי לאזן צוותי שיפוט בעייתיים. בנוסף, מעט מידי נקודות מגדילות את הסבירות שמישהו יסיים עם 0 נקודות, ואכן רבע מהשירים מסיים ללא ניקוד. וכמו שניחשתם,אף אחת מהן לא סקנדינבית…
כמו בשנים שעברו צוות השיפוט הראשון הוא מהמדינה האחרונה שהופיעה ועוברים אחורה, האחרונה להצביע היא המדינה הראשונה שהופיעה. הניקוד ניתן או לפי סדר הופעת השירים או בסדר יורד, כאוטי משהו. גם הפעם חץ קטן מסמן את המובילה
לוקסמבורג פותחת את ההובלה. מהר מאד צרפת ויוגוסלביה נכנסות עמה לתיקו. בהצבעה השלישית צרפת מובילה במעט ולאט לאט פותחת פער על האחרות. אין מתח בהצבעה לאחר שלב זה.
ז'אן קלוד פסקל, זוכה השנה שעברה עולה ללרלר עם המנחה ולהעניק את המדליה לזוכה החדשה.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. yugoslavia יוגוסלביה – אחד השירים האהובים אליי אבר בתולדות התחרות. לולה בבלדת שלאגר בנויה היטב, עם מוטיביים ג'אזיים. שיר ערש שיכול לגרום לי לדמוע בקלות, זורק אותי לערב גשום בבלגרד. יוגוסלביה מגיעה להישג הטוב ביותר שלה, שיושווה רק ב-1983 ו-1987 ויישבר רק עם הניצחון ב-1989

02. france צרפת – שיר נוטף קלאסה, שאנסון קטן ולא מתלהם, רומנטי ונוסטלגי. כיאה לצרפת, מורכב מבחינה מוסיקלית משאר השירים. זוכה ראוי. איזבל גדולה מהחיים והשיר נגמר בבום דרמטי. נפלא

03. switzerland שווייץ – ז'אן פיליפ חוזר עבור שוויץ בשאנסון דרמטי קודר, מאד מלודי. שוב יש כאן ניסיון לשחזר את הזוכה של השנה שעברה, השיר שייך לאותה משפחה

04. sweden שבדיה – בתקופת הפרה-שלאגר שלה שבדיה ממשיכה להתמקד בפופ-ג'אז או בשירי כמו קברט. זמרת עם המון ביטחון, משחקת על הבמה. השיר עצמו יכול לעצבן אם רק תתנו לו, אבל הוא עובר נורא מהר

05. denmark דנמרק – חוזרים למחוזות שירי הערש, זה חמוד, רך ומלטף, אבל מאד שמרני. הרבה חלילים וכינורות כדי להמס לבבות.

06. germany גרמניה – שיר שהפך ללהיט בינלאומי, קוני פורבס מאד טבעית. השיר עצמו הוא עוד שיר גן ילדים לא מרשים, אך מאד מלודי וסוחף.

07. belgium1 בלגיה – פוד לקרק בהופעתו האחרונה. עייף, אך שומר על הכריזמה שלו. שדרוג קל משירי המעליות ששר עד כה, אבל מסטרפיס זה לא. בהשפעת הזוכה משנה שעברה מנסה להפוך את השיר לשאנסון גדול ללא הצלחה מרובה. העיבוד מאד מיושן.

08. monaco מונקו – שאנסון משודרג, אירוויזיני טיפוסי, נורא נורא דרמטי, משתפך עם אמירות כמו Je t'aime. דביק ונוסחתי.

09. italy איטליה – השיר מתחיל מאד טוב ומבטיח, אך הופך למאד דרמטי עם המון צרחות ותשוקה איטלקית. מעט לפני הסיום השיר הופך מצוין, אבל הגוף של השיר והסיום הצעקני פחות לטעמי. או שמשהו לא בסדר איתי או שקלאדיו מאופר בכבדות, הזכיר לי מלכת דראג או שחקן בתיאטרון הקבוקי.

10. finland פינלנד – שוב ציוץ ציפורים, הפעם בלי שריקות. קצת מזכיר לי את הסרט "שלגיה". יש לזה קסם מסוים. התזמורת משדרגת את ההופעה ומריון נותנת הופעה לא רעה. קליט בצורה אגרסיבית מידי לטעמי. השיר מתחיל קריירה ארוכה ומפוארת למריון.

11. spain ספרד – הופעה שנייה לספרד, שוב דרמה ספרדית, נשמע כמו אלפי שירי פולקלור-פופ ספרדיים שכבר שמענו בעבר. ספרד נכנסת לתקופה של הפסדים ומקומות נמוכים עד שרפאל יציל אותה ב-1966
12. luxembourg לוקסמברוג – אחרי פרנקשטיין מבריטניה מגיע דרקולה מלוקסמבורג. אחרי הכישלון ב-1960 קמילו חוזר עם שאנסון טיפוסי. בלדה קיטשית על יחסי אבא ובן
13. united_kingdom בריטניה – אחרי רצף של מקומות שניים (3 פעמים ברצף), בריטניה מתרסקת למקום הרביעי עם פרנקשטיין ששר שיר חנפני, זול, שמתאמץ מידי. כמו הרבה שירים של בריטניה באותה עת, הוא נגמר בחתונה. קיטש מיותר. אם זה היה מושר בהולנדית זה היה מקבל 0 נקודות
14. netherlands הולנד – שיר על קטינקה הקוקטית והתקלה המפורסמת. חבל שהתקלה לא כללה גם את הסאונד. מנגינה פשוטה, ושיר שפונה למכנה משותף נמוך ורחב. הולנד ממשיכה את התקופה האינפנטילית שלה
15. norway נורבגיה – אחרי שני שירים מוצלחים נורבגיה חוזרת עם ריפ אוף לקלאסיקה האמריקאית "Come rain or come shine", והם אפילו לא מנסים להסתיר את זה עם שם שיר מאד דומה. קטע ג'אזי שהיה יכול להיות חביב עליי אם היה מקורי
16. austria אוסטריה – מנסה את מזלה בפעם המי יודע כמה בשיר אופרה, אבל זה זול ודוחה. ניים דרופינג של יוהאן שטראוס רק מוזיל עוד יותר את העניינים. הרבה דרמה וצרחות וסיום גדול של התזמורת. זה רע רע רע. בשנה הבאה נגמרת תקופת האופרה של אוסטריה תודה לאל

המנחה:
מירל דלנוי – חמודה ולמל"מית. אין מה לזכור בהנחייה שלה

Interval act:
Achille Zavatta – פנטומימאי צרפי-תוניסאי. גורר את המנחה לקחת חלק במופע המטופש שלו. זה מסוג הדברים שאתה מצפה לראות בשנים האלו. זה אורך 6 דקות, שזה המון במונחים אירוויזיונים של אז. באיזשהו שלב הוא מלקק את הקלרינט, עבורי זה היה מטריד

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* פינלנד – "Pikku rahastaja" של Marion Rung. שיר פופי מקסים
* בריטניה – "Get a move on" של Brad Newman מגיע למקום האחרון ו-"My kingdom for a girl" מגיע למקום העשירי, אך שניהם פאנקיים בהרבה מהשלל הבריטי
* יוגוסלביה – מאיפה להתחיל? "Volim kisu" של Gabi Novak הקרואטית הוא חתיכת ג'אז מודרני. "Sulamit" של Majda Sepe הסלובנית, מספר על שולמית התנ"כית, עם מוטיבים ישראליים-מזרח תיכוניים. זה נהדר! "Ti si moj zavičaj" של Zdenka Vučković הקרואטית הוא פופ מודרני, מלודי ופשוט מצוין.
* בקדם הפיני – Laila Kinnunen, נציגת השנה שעברה, מנסה את מסלה, אך לא עוברת את שלב חצי הגמר.
* בקדם הדני – Dario Campeotto, נציג השנה שעברה מגיע רק למקום השני והחמישי. Birthe Wilke הבלתי נלאית, שהיתה הנציגה ב-1957 ו-1959, חוזרת להציק שוב ומסיימת במקום השלישי.
* בקדם השבדי – Monica Zetterlund המהממת מופיעה ומגיעה למקום השני. היא תישלח בשנה הבאה. Östen Warnerbring מגיע למקום הרביעי והשישי ויישלח ב-1967.
* בקדם הגרמני – כמה שמות מוכרים: Jimmy Makulis שייצג את אוסטריה בשנה שעברה, מסיים במקום ה-11 והאחרון, Siw Malmkvist, שנכוותה בקדם השבדי של השנה שעברה וייצגה את שבדיה שנתיים לפני מגיעה למקום השני, Wyn Hoop נציג גרמניה מ-1960, מסיים במקום הרביעי בדואט, Margot Eskens מסיימת שלישית ותישלח בשם גרמניה 4 שנים לאחר מכן. הישראלית הראשונה אי פעם בקדם כלשהו – כרמלה קורן מסיימת אחרונה בקדם הגרמני.
* בקדם ההולנדי – Conny Vandenbos המקסימה מופיעה לראשונה ומגיעה שלישית. תוך שלוש שנים הולנד תשלח אותה עם יציאה מעולה.
* בקדם הצרפתי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. לישורת האחרונה מגיעים 54 זמרים, שלכולם היה/יהיה קשר כזה או אחר לאירווזיון: למעט המנצחת, יש לנו את Alain Barriere, שיישלח בשנה הבאה,  Jean-Claude Pascal נציג לוקסמבורג וזוכה אירוויזיון 1961, כמו גם נציג לוקסמבורג העתידי ל-1981 ואחרון חביב – Serge Gainsbourg, שככותב ומלחין יעשה מהפכה באירוויזיון, ככותב השיר הלוקסמבורגי הזוכה לשנת 1965, כותב השיר המונגסקי ב-1967 וכותב השיר הצרפתי ב-1990 (המהפכני לא פחות מהשניים הקודמים).
* בקדם הנורבגי – Anita Thallaug מגיעה למקום ה-4 וה-5 ותישלח בשנה הבאה.
* בקדם הספרדי – Raphael בתחילת דרכו ומנסה את מזלו. 4 שנים לאחר מכן הוא יצליח ויישלח לאירוויזיון שנתיים ברצף. José Guardiola מנסה גם הוא, וישלח בשנה הבאה.
* בקדם היוגוסלבי – Vice Vukov מנסה לראשונה. הוא יישלח בשנה הבאה וב-1965. Ljiljana Petrović, נציגת השנה שעברה, גם בין המנסים.
* בקדם האיטלקי – בפסטיבל סן רמו, כמו תמיד, יש שני ביצועים לכל שיר, על ידי שני מבצעים שונים. את השיר הזוכה שר גם Domenico Modugno, נציג 1958, 1959 והנציג העתידי ל-1966. הוא כאמור לא נשלח לתחרות השנה. עוד משתתפת Betty Curtis, נציגת 1961, Tonina Torrielli, אחת מנציגות 1956, אשר חיה מפסטיבל סן רמו אחד למשנהו, Nunzio Gallo נציג 1957, ו-Betty Curtis נציגת 1961.

פרטי טריוויה:
* אין פורשות או מצטרפות בשנה זו
* פוד לקרק חוזר בפעם הרביעית והאחרונה להופיע עבור בלגיה (וולוניה)
* קמילו פלגן חוזר בפעם השנייה להופיע עבור לוקסמבורג, פרנסואה דגול חוזר להופיע בפעם השנייה עבור מונקו
* ז'אן פיליפ שהופיע עבור צרפת ב-1959 חוזר להופעה שנייה, הפעם עבור שוויץ
* יהודיה ראשונה על בימת האירוויזיון – מריון רונג עבור פינלנד
* במהלך ההופעה ההולנדית, תקלה! המסך מחשיך מעט במה שנראה כמו פילם שרוף, אם לא היינו יודעים שזה שידור חי
* חלק מצוותי השיפוט מתחילים להציק ולברך את המארחת על השידור הנפלא
* לראשונה 4 מדינות מקבלות 0 נקודות וממקומות יחדיו במקום האחרון: אוסטריה, בלגיה, הולנד וספרד
* לראשונה שלושת המקומות הראשונים הם בצרפתית. מקרה זה יחזור על עצמו רק עוד פעם אחת בהיסטוריה, ב-1986, ולא יתקיים עוד.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן