1966 – ריאקציה מול קדמה

התחרות חוזרת ללוקסמבורג בפעם השנייה. בחוץ יש מהפכה מוזיקלית. בבית? כלום. יש הרבה ביקורת על התקופה הזו, שבה האירוויזיון מתעלם כמעט לחלוטין מהתקדמות במוזיקה העולמית וממשיך לטפח מוזיקה שמרנית. כמו בכל שנה שירים מושפעים מהזוכה של השנה שעברה, אבל אלו שהושפעו מהשיר המהפכני של פרנס גל מושפעים רק מהקצב והקליטות של השיר, הם שולחים שירים כאילו צעירים, תחשבו על גרסה מסורסת לשיר של פרנס גל…זהו אותו אולם שאירח את התחרות ב-62'. התפאורה פשוטה: גרם מדרגות מימין, התזמורת בצד שמאל. מאחורי האמנים יש מין מובייל מטופש ומאד סיקסטיזי שלפעמים מסיח את הדעת, במיוחד אם יש לך הפרעת קשב.
התחרות נפתחת בניגון התזמורת את השיר הזוכה מהשנה שעברה. המנחה עולה לבמה לקשקשת הרגילה והתחרות מתחילה. הקהל מורכב ממכובדים חנוטים בחליפות ושמלות ערב ופרס גל אחת. המנחה מציגה את השיר הראשון בלבד, השאר עולים ללא הצגה מוקדמת.
לאחר ההופעות, המנחה מציגה את הסופרוויזר החדש של התחרות, קליפורד בראון.

שלב ההצבעה:
שיטת הניקוד היא כמו בשנתיים שקדמו: בכל צוות שיפוט 10 שופטים וכל אחד מהם מחלק 3 נקודות לפי ראותו, לשיר אחד, שניים או שלושה. מחברים את כל הנקודות וכך כל מדינה נותנת 1, 3 ו-5 נקודות לטופ 3 שלה. במידה וכל השופטים של מדינה מסוימת מצביעים לשיר אחד בלבד, הוא מקבל את כל 9 הנקודות. אם לשני שירים בלבד, הראשון מקבל 6 נקודות והשני 3. הפער כנראה כדי להימנע משוויון אפשרי. הניקוד ניתן בסדר עולה, חוץ מספרד שעושה בלאגן. חוזרים ללוח הניקוד המסורתי. הפיני משנה שעברה שוב מפלרטט עם המנחה ומקריא הנקודות הבריטי מצליח לגרום למנחה להתפוצץ מצחוק במבוכה. הסקנדינביות מפרגנות נקודות זו לזו, מגדילה לעשות נורבגיה שנותנת נקודות רק למדינות סקנדינביות. ספרד ופורטוגל מחליפים 5 נקודות, בריטניה ואירלנד מפרגנות זו לזו כמו גם אוסטריה ושווייץ. אוסטריה וגרמניה לעומת זאת, מתעלמות אחד מהשנייה. בלגיה מובילה בתחילה, שבדיה משווה ואז גם אוסטריה. אוסטריה לוקחת את ההובלה בהצבעה הרביעית. נורבגיה ופינלנד מקפיצות את שבדיה בחזרה לשוויון עם אוסטריה, אבל החל מההצבעה השמינית אוסטריה עולה למקום הראשון ומתחילה לפתוח פער. יש בעיה ניכרת בשיטת הניקוד: מעט מידי מדינות מקבלות נקודות מכל מדינה, מה שמאפשר לסקנדינביות להקפיץ את השיר השבדי לדוגמה, שמקבל 15 מתוך 16 הנקודות שלו ממדינות סקנדינביה!! הקהל בעולם מגיב בזלזול מה להצבעות הסקנדינביות. בשנה הבאה חוזרים לשיטת הניקוד הישנה.
אודו וכותב השיר האוסטרי מוזמנים להופעת הדרן, הם מתחבקים זה עם זה והאווירה נראית משוחררת מאי פעם. אודו אומר "Merci jury" לקול מצהלות הקהל. התחרות מסתיימת בכיתובי "לילה טוב" בכל השפות של המדינות הצופות, למעט ערבית על רקע ציור מודרניסטי של אתרים מפורסמים באירופה.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. italy איטליה – מושלם. כמה דרמה ותשוקה יש בשיר הזה. הופעה שלישית ואחרונה של דומינקו מודוניו. עיבוד פסיכדלי שלא נראה כמותו עד אז. דומיניקו לא מפחד להביא שיר שלא עומד בכללים של האירוויזיון. השיר לא נגיש, בטח לא בשמיעה ראשונה, אבל הוא פשוט מעולה. הכי טוב משלושת השירים שלו. מי שלא שמע את הגרסה של דולסה בגלויה הפורטוגלית של 1991 לא שמע גרסת כיסוי מעודו. הקהל נראה מזועזע מהשיר.

02. norway נורבגיה – עוד שיר חובבים, ובצדק. שיר קסום, פולקלור נורבגי עם סאונד מודרני. הזמרת עולה עם גיטרה לבמה, והיא הזמרת (אישה) הראשונה בתחרות שמנגנת בהופעה באיזשהו כלי נגינה. היא גם הזמרת הראשונה בתחרות שלא לובשת שמלה, אלא מכנסיים!! המילים עמוקות ונוגות, הכל של אסה עמוק ומעניין. חד פעמית.

03. netherlands הולנד – ענק. מילי סקוט היא הזמרת השחורה על בימת האירוויזיון עם שיר מצחיק, מקפיץ וקליל. אי אפשר להסיר את העיניים ממנה. היא רוקדת בלי בושה על הבמה ומעוררת את הערב הישנוני הזה. הכי טוב בשרשרת השירים האינפנטילים של הולנד. הורסת.

04. yugoslavia יוגוסלביה – הגרסה המוקדמת של ארס טו. יוגוסלביה שולחים זמרת סלובנית לראשונה בקלאסיקה נצחית, מלודית, דרמטית. אחד השירים הקומפטטיביים היחידים של הפדרציה בתקופה של לפני שנות השמונים.

05. sweden שבדיה – זה חמוד, זה משעשע, זה פופ-ג'אז מודרני. שחור ראשון על הבמה, אך בתפקיד נגן חלילית, הלא הוא Sahib Shihab האפרו-אמריקאי. המילים מצחיקות, הכל מאד קופצני. שוב, השפעה של פרנס גל, בטייק אוף שבדי מקומי, שזה מעולה, כי ככה האירוויזיון צריך להיראות, שכל מדינה תביא את התוצרת האותנטית שלה, אבל שתהיה גם להיטית ורלבנטית מבחינה מוזיקלית. השבדים מתחילים להבין מה צריך לעשות כדי להצליח בתחרות. מקום שני אחרי שנים של דשדוש.

06. finland פינלנד – עוד השפעה של זוכה השנה שעברה. אן כריסטין בעלת המראה האקזטוי בשיר פופ קטן וחמוד על פלייבוי. יש לשיר ביט מגניב, גם אם מעט מיושן, אבל זה חצוף וחמוד.

07. united_kingdom בריטניה – בלדת פופ-אופרה רגילה, אבל מאד חריגה עבור בריטניה. המקום הכי נמוך של בריטניה עד 1978 (מקום 9 למען השם). זמר גדול בשיר שאמנם הוא מיושן, אבל יש בו הרבה אינטגריטי ואתנטיות. זמר נפלא עם חצאית סקוטית.

08. portugal פורטוגל – הניסיון של פורטוגל להיות מודרנים אחרי שתי בלדות מדהימות ששלחו וכשלו איתן. הם מקבלים יותר נקודות משנה שעברה, אבל מסיימים באותו מקום בטבלה. זה טייק אוף שמרני על שיר פופ קצבי, שזה כנראה מה שניתן היה לשיר בפורטוגל הפאשיסטית של סלאזר. ולמרות הכל, זו קלאסיקה גדולה בפורטוגל.

09. denmark דנמרק – השיר האחרון של דנמרק עד לקאמבק 12 שנים לאחר מכן, שנשמע בדיוק כמו מה שדנמרק יישלחו ב-80'S. שימוש ראשון ברקדנים, שרוקדים משהו שנשלף משנות החמישים. זה חמוד ואנרגטי.

10. spain ספרד – דרמטי להחריד. רפאל זמר מעולה, ששר עם כל הגוף. הוא משחק על הבמה, מניף ידיים, הוא מחבק את עצמו והוא יגרום לסבתא שלכם להתאהב בו.

11. germany גרמניה – בלדת שלאגר דרמטית. זה כאילו איכותי, אבל לא באמת. אני מעדיף את זה בגרסת הסטודיו כי בלייב יש לזה סאונד קצת זול, הרבה משחקים מוזיקלים של התזמורת שאני לא אוהב. סיום דרמטי
12. switzerland שווייץ – עוד שיר גנרי ומיושן, זה חנפני ושוב מנסה למלא משבצת של מה יצליח באירוויזיון. כמו תמיד, שירים כאלה מסיימים במרכז הטבלה. לגמרי קל לשכוח מזה
13. luxembourg לוקסמבורג – שיר חובבים. לא יכול להתעלם שזה שילוב חסר בושה של "It's not unusual" ו-"Always somthing there to remind me". אין לי איך לשפוט את זה מעבר
14. monaco מונקו – ההופעה הקצרה בהיסטוריה של התחרות עד פינלנד 2015. תרזה הקרואטית תחזור ב-72' עם תוצאה גבוהה יותר למולדתה היוגוסלבית. זה דרמטי מידי, צעקני, קיטשי, וממש, אבל ממש לא מלודי
15. austria אוסטריה – שוב שלאגר קיטשי ומיותר מבית אודו יורגנס. לפחות הוא זכה ונפטרנו ממנו שנה לאחר מכן
16. ireland אירלנד – עוד שיר אמריקאי מהפיפטיז עם עיבוד בומבסטי. לצערי זה עדיין עובד. הוכחה שהשפה האנגלית היא יתרון ענק בשנים של חוק השפה. זה נשמע כמו אלף בלדות גבריות אחרות
17. france צרפת – זה כל כך הזוי, זה מיושן ונשמע כמו בדיחה. קולות הליווי נוראיים ודומיניק חסר קסם, ערפד. אחד המקומות הכי נמוכים שהגיעה צרפת בתחרות ובצדק
18. belgium1 בלגיה – איום ונורא. זו הגרסה הבלגית של פרנס גל? השיר שואל את אותו מבנה לשוני של כותרת השיר, אבל בזה זה נגמר. זה זול ומיושן

המנחה:
Josiane Chen – חמודה מאד. מזכירה את המנחות של שנות החמישים ותחילת העשור. מנהלת יפה את הקראת הנקודות ומשפריצה קסם תמים לכל עבר

Interval act:
Les Haricots Rouges – המופע האומנותי החביב עליי עד כה. להקה צרפתית בסגנון ניו-אורלינס. מאד נחמד

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Un petit rien" של Tonia הוא ההפך הגמור של מה שהיא הלכה איתו לתחרות. זה רענן, פופ-פסיכדלי שמושפע מהרולינג סטונס. שיר הקדמים הכי טוב לדעתי עד כה.


* פורטוגל – "Rebeldia" של Madalena Iglésias זו בלדה קסומה, הרבה יותר טוב ממה שזכה. פאדו מצוין. הגיע רק למקום השלישי.
* אירלנד – "The wind thro' the rafters" של The Ludlows, שהגיע למקום השני הוא שיר כל כך יותר טוב ממה שזכה לבסוף. פולקלור אמריקאי ג'ואן באאז סטייל. מקסים.

* הולנד – "Wereld" של Helen Shepherd. גם כן בלדה מקסימה ומודרנית, בלי הרבה דרמות, פשוט ויפה. הקדימה את לני קור בסגנון.
* בקדם הדני – Dario Campeotto, נציג 1960 מנסה שוב, כמו גם Gustav Winckler, נציג 1957. שניהם מסיימים בשוויון במקום החמישי.
* בקדם היוגוסלבי – Vice Vukov נציג 1963 ו-1965 מתחרה, כמו גם Berta Ambroz נציגת השנה שעברה ו-Lado Leskovar, שיישלח בשנה הבאה.
* בקדם הנורבגי – ניתן לראות את Anita Thallaug (מקום שלישי וחמישי), נציגת 1963, Wenche Myhre (מקום רביעי וחמישי), נציגת גרמניה 1968 ו-Kirsti Sparboe (מקום שני ורביעי), שנשלחה בשנה שעברה ותישלח שוב בשנה הבאה וב-1969.
* בקדם הפיני – משתתפים נציג 1964 Lasse Mårtenson (מקום רביעי) ונציג 1965 Viktor Klimenko, המגיע למקום השני. עוד במקום השני נמצאת Laila Kinnunen נציגת 1961.
* בקדם הפורטוגלי – António Calvário, נציג 1964 מתחרה ומסיים במקום החמישי.
* בקדם האיטלקי – בפסטיבל סן רמו משתתפים בין היתר Sergio Endrigo, שיישלח ב-1968, Iva Zanicchi שתישלח ב-1969, Claudio Villa נציג 1962 שיישלח ב-1967 ו-Françoise Hardy נציגת מונקו בשנה שעברה (על תקן אורחת בינלאומית). כל שיר מבוצע פעמיים וכך יוצא שהשיר הזוכה מושר גם על ידי נציגת 1964 וזוכת האירוויזיון Gigliola Cinquetti. היא תישלח שוב ב-1974. בגזרת הבינלאומיים (שלא משתתפים ממש בתחרות, ולכן לא אפשריים כנציגי איטליה) נמצא הכוכב האמריקאי Pat Boone. מבין המשתתפים שלא עולים לגמר ניתן למצוא את Nicola Di Bari שיישלח 1972 ו- Bobby Solo נציג השנה שעברה.
* בקדם הצרפתי – התקיימה בחירה פנימית, ולא קדם טלוויזיוני. ישנה שמועה כי במקור היה תיקו בוועדה בין השיר של דומיניק לבין השיר "C'est ton nom" בביצוע Mireille Mathieu. אחת מחברות הוועדה דחפה את השיר של דומיניק הייתה Michèle Arnaud, אחת מנציגות לוקסמבורג ב-1956. היא גם במקרה הייתה אמו של דומיניק. האם זה היה יכול להיות השיר הצרפתי לאירוויזיון?

עוד שיר שהתמודד בוועדה הוא "?Quel cœur vas-tu briser" של Géraldine, אשר ייבחר כנציג שוויץ בשנה הבאה, ויסיים במקום האחרון באירוויזיון 1976. ל-Michèle Torr היו 3 שירים בוועדה, לבסוף היא נשלחה מטעם לוקמסבורג בשנה זו ושוב ב-1977 מטעם מונקו.
* בקדם האירי – Butch Moore החתיך משנה קודם לכן, מנסה את מזלו. הוא מסיים במקום העשירי והאחרון.
* קדם פרטי בגרמניה, בלגיה ובריטניה.

פרטי טריוויה:
* חוק השפה מוצג לראשונה – כל מדינה חייבת לשיר בשפתה הרשמית בלבד.
* הולנד לא רק שולחת את הזמרת הראשונה לתחרות – מילי סקוט היא הראשונה להחזיק במקרופון ולנוע איתו על הבמה. עד אז כל הזמרים היו שרים עם סטנד.
* תרזה נבחרה אישית על ידי הנסיכה גרייס קלי לייצג את מונקו.
* אודו יורגנס חוזר לייצג את אוסטריה בפעם השלישית ברציפות. דומיניקו מודיניו מייצג בפעם השלישית את איטליה.
* מונקו ואיטליה מסיימות אחרונות עם 0 נקודות.
* השיר הזוכה, "Merci, Chérie", מככב המצעדים באירופה ומגיע למקום ה-2 במצעד בפלנדריה, למקום ה-4 בגרמניה, למקום ה-11 בצרפת ולמקום ה-19 במצעד ההולנדי.
* לראשונה התחרות משודרת ברומניה ומרוקו.
* שתי מתחרות ינחו את התחרות בעצמן ולבדן בשנות השמונים: Lill Lindfors תנחה בחן רב את אירוויזיון 1985 ו-Åse Kleveland תנחה במלכותיות משהו את התחרות של 1986.

צפו כאן בתחרות המלאה (בשני חלקים):