1967 – הפלישה הבריטית

וינה, אוסטריה. התחרות נפתחת באודו יורגנס שמנצח על תזמורת התחרות, המנגנת את השיר הזוכה מהשנה שעברה. אודו עוזב לגרין רום. המנחה עולה לבמה ופותחת בגרמנית, ממשיכה בצרפתית, באנגלית ובאיטלקית ומקנחת ברוסית. הפתיחה ממש ארוכה וחנפנית להחריד. הבמה משלבת את האולדפשניות הקלאסית של אוסטריה עם שיק סיקסטיזי. על הבמה שתי מראות מסתובבת, שמתחילות להסתובב עם תחילת כל שיר ומסיימות עם סיומו. האולם עצמו מאד וינאי עם תקרות גבוהות, פרזול ושנדלירים. יש שתי מצלמות, אחת מצלמת את הזמר מלפנים והשנייה ברמת ה-face shot לשמאל הזמרים.

שלב ההצבעה:
חוזרים לשיטת הניקוד של פעם: לכל מדינה 10 שופטים, כל חבר בצוות השופטים נותן נקודה אחת לשיר החביב עליו, כך שכל מדינה מפזרת 10 נקודות. מגדילה לעשות פורטוגל שמפזרת את 10 הנקודות שלה בין 9 שירים שונים. הניקוד ניתן לפי סדר הופעת השירים. בלוח הניקוד מופיע משמאל לימין הניקוד מנקודת השיפוט הנוכחית, שם המדינה, סך הכל הניקוד שקיבלה המדינה עד כה. בצד ימין יש 4 נורות ליד כל מדינה, שלא ברור מה תפקידן בהתחלה. עם סיום הניקוד, דולקות הנורות עבור הטופ 4. מיותר מעט. לראשונה הלוח מתפצל לשתיים, זה מקל על המצלמות ועל הקהל לראות מה קורה בלוח. לראשונה רואים את הזמרים בגרין רום יושבים יחדיו, וזה נחמד.
נותן הניקוד הפיני, שפלרטט עם המנחות בשנים הקודמות, מנסה לגנוב את ההצגה עם משפטים בגרמנית. בריטניה מובילה מההצבעה הראשונה ורק מרחיבה את הפער ככל שההצבעה מתקדמת. בריטניה מקבלת לא פחות מ-7 נקודות מצרפת, שווייץ ונורבגיה. הסכמה כלל אירופאית סביב סנדי שואו. רק ספרד ויוגוסלביה מאפסות את בריטניה. צרפת ואירלנד נאבקות על המקום השני. שוב רגע מצחיק במהלך ההצעה כאשר המנחה מכריזה על בריטניה כמנצחת עוד לפני שהמדינה אחרונה (אירלנד) הצביעה. היא מתנצלת ופונה למגיש הנקודות האירי שאומר "I though we were going to be left out". הקהל מוחא כפיים.
בריטניה זוכה לראשונה בתחרות, אירלנד שנייה (שזהו לה ההישג הכי טוב בתחרות עד כה) ואחריהן צרפת, לוקסמבורג ומונקו. המנחה חותמת את הערב בנאום ארוך מידי ואיחולי מזל טוב לשיר ולמדינה הזוכה, כמו גם בברכת פרידה בשלל שפות. מעייפת

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. finland פינלנד – פרדי מאתגר את התחרות בקולו הצרוד, במראהו הלא מצודד ובשיר המדהים הזה שהוא שילוב של מוזיקת פסטיבלים וקדרות צפון אירופאית. מידי פעם הוא מפנק אותנו בפלצט. לדברים כאלה רק הפינים מסוגלים. זמר גדול.

02. portugal פורטוגל – זה מתפוצץ על הבמה בליווי התזמורת! קול פאדו עמוק של אדוארדו לוקח את השיר למקום מלא אנרגיה וקצב למרות הפאדו המדכא. המילים נהדרות. זה נגמר בביג נוט ובסיום עוצמתי של התזמורת נראה אתכם לא צועקים אחרי ההופעה Oiçam! מושלם.

03. sweden שבדיה – אחד השבדים האהובים עליי, אם לא ה-. הבתים מלנכולים וקודרים, הפזמון חזק ומלא ערגה. מי יודע ששבדים מסוגלים לרגש. וזה נגמר בשקט בשקט….וואו.

04. monaco מונקו – אחד מ-4 השירים שמבחינתי היו יכולים לזכות. זה פופ-פסיכדלי מודרני שנשמע בדיוק כמו מה שקורה מחוץ לבימת האירוויזיון. זה אינטנסיבי בצורה בלתי רגילה, זה כל כך up to date. סרז' גינסבורג מנסה לשחזר את ההצלחה שלו מ-65 הפעם עם מסר אנטי מלחמתי.

05. yugoslavia יוגוסלביה – דרמה בלקנית טיפוסית, עצוב ומלא רגש, הכי בומבסטי של יוגוסלביה עד כה ומצליח להביא להם טופ 10 שנה שנייה ברציפות. שיר עצוב על חייל שנהרג במלחמה. לדו לסקובר הסלובני הוא אחד הגברים…

06. france צרפת – שאנסון מודרני שמתכתב עם הזוכה הצרפתי מ-62'. צלילים פסיכדליים משולבים עם כל מה שאנחנו חושבים ששיר נשמע כשאומרים לנו "שיר אהבה צרפתי". המילים פחות שגרתיות מבשאנסונים שהורגלנו אליהם עד כה. יפה.

07. norway נורבגיה – יש לזה פוטנציאל להיות שיר ילדים, אבל זה מצליח להיות פיסת פופ-ג'אז מגניבה למדי. לקריסטי יש קסם והיא מצליחה להעביר את השיר בצורה נפלאה. הופעה שנייה שלה מתוך 3 עבור נורבגיה.

08. luxembourg לוקסמבורג – ויקי לאנדרוס בהופעה ראשונה. להיט קליל ונחמד, פופ מודרני. עדיף בהרבה על השיר שלה מ-72' לטעמי.

09. belgium1 בלגיה – מצליח להיות משעשע ועדיין להישאר שיר מהודק. בלגיה סוף סוף שולחת משהו רלבנטי. זמר עם שארם וגישה של "התחרות בכלל לא מעניינת אותי, באתי לעשות קוק בשירותים" שתורם להופעה ולמיקום הסופי הלא רע בכלל של זה. וכמובן הסיום המפורסם בו הוא עובד על כולנו לחשוב שהשיר נגמר כשהוא בעצם לא…

10. spain ספרד – לטעמי יותר טוב מהשיר הקודם שלו. המילים קיטשיות, אבל נוגעות בך. מסוג השירים שמזדקנים בצורה מכובדת. בלדה דרמטית. רפאל נותן הופעה מאד משכנעת וקצת פחות מרתיעה מהשנה שעברה.

11. united_kingdom בריטניה – ניצחון בריטי ראשון ואני מניח שאי אפשר היה אחרת. זה קליט בצורה קיצונית, זה מודרני ומרוחה על השיר המילה "להיט" מהשנייה הראשונה. עם כל הערכתי לשיר, סאנדי שואו טובה מפיסת הפופ הפוסט-פמיניסטית הזו.
12. italy איטליה – אוי איטליה, למה? הבתים מצוינים, אבל הפזמון כל כך ארכאי. איטליה לא מבינה מה היא עושה בשלב הזה, היא מוותרת על סן רמו כקדם, ייתכן שעקב המיקום בשנה הקודמת, ושולחת את קלאודיו וילה בפעם השנייה.
13. switzerland שוויץ – השיר עצמו לא מזיק, מיושן ככל שיהיה, שאנסון צרפתי שכבר שמענו ממנו מספיק. מה שכן, זו אחת ההופעות הראשונות על בימת האירוויזיון שאשכרה הזמרת זייפה בה את נשמתה. בימים ההם זה היה בלתי נסלח.
14. ireland אירלנד – בלדה אירית טיפוסית. מה שכן, לשיר יש עליה של רבע טון, ושון קורץ למצלמה וכנראה גורף יותר נקודות ממה שמגיע לו בשל כך. הוא מייצג במידה רבה את הסטראוטיפ של הטנור האירי, כפי שהיה מוכר באותה עת, וגם מילות השיר נגועות בסטראוטיפיזציה. ייתכן שזה תוגמל על ידי השופטים כי מכר להם את התדמית האירית המוכרת להם.
15. germany גרמניה – זה לא שהשיר הרע. גרמניה לא מוכנה לצאת מהשטיק השלאגריסטי. אחלה שיר לסבתות.
16. austria אוסטריה – ניסיון שקוף לחקות את הסגנון האודו יורגנסי שהביא כל כך הרבה הצלחה לאוסטריה בתחרות, אך ביותר מדרך אחת תם תור הזהב של אוסטריה באירוויזיון. זה שלאגר זול, אין לזה חן, השיר נוסחתי ודביק. הזמר לא מבריק כפרפורמר.
17. netherlands הולנד – אינפנטילי בלי שום קסם. עוד שיר רינג א דינג אחד ואני אתפוצץ. ילדותי וזקן בו זמנית.

המנחה:
Erica Vaal – לא קלילה ונשית כמו המנחות הקודמות. במובן זה היא משב רוח רענן. הבחירה להקריא חלק מהקטעים ב-4 שפות או יותר מתיש. אריקה נפטרה ממש לפני הזכייה האוסטרית השנייה ולא זכתה לחזות בה בעוד אודו נפטר מספר חודשים לאחר מכן

Interval act:
Wiener Sängerknaben – הלא הם הילדים המזמרים של וינה. שרים קלאסיקות אוסטריות מכל הזמנים. סתמי, פיהוק גדול

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* פינלנד – "Goodbye" של Marion Rung. פאוור בלאד פינית.
* הולנד – "Hoor" שהגיע למקום האחרון בקדם הפרטי הוא בלדה צנועה ומלודית.
* נורבגיה – "Veslefrikk" של Karin Krogh היא פיסת פולקלור סאמי חמוד להפליא. "Jeg vet om en gutt-jente" של Randi & Torill היא בלדת פולק עם ניחוח היפי.
* פורטוגל – "Quando amanhecer" של Duo Ouro Negro נשמע מאד מודרני יחסית למה שפורטוגל הייתה שולחת בתקופה ההיא. "Porta secreta" של Artur Garcia הוא עוד ניסיון לשלוח משהו קצבי, אם זה לא עולה לכן על העצבים, זה יכול להיות מאד מהנה
* שבדיה – "Alla har glömt" של Towa Carson – להיט
* יוגוסלביה – "Pružam ruke" של Davorin Popovic & Indexi הבוסנים. רוק-פסיכדלי עדכני. אחת הלהקות הגדולות של יוגוסלביה.

"Malen je svijet" של Zdenka Vuckovic & Ivica Serfezi. מוזיקת פולק יוגוסלבי אמיתית, מקסים ואותנטי שמגיעה מקום שלישי.

"Sam" של Zlatko Golubovic היא בלדה בלקנית דרמטית.
* בקדם הצרפתי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. Line & Willy שולחים מספר שירים, ויישלחו עם שיר אחד מטעם מונקו בשנה הבאה.  Isabelle Aubret, נציגת צרפת וזוכת אירוויזיון 1962 שולחת שיר אף היא ותישלח בשנה הבאה מטעם צרפת עם השיר אותו שלחה השנה. Vicky Leandros שולחת שיר אף היא ותישלח השנה מטעם לוקסמבורג ושוב ב-1972, אז גם תזכה בתחרות כולה.
* בקדם הפורטוגלי – António Calvário מנסה שוב ללא הצלחה. הפעם אפילו לא עם שני שירים, ששניהם נשארים בחצי הגמר הפורטוגלי (מקום 4 ו-6 בחצי הגמר).
* בקדם השוויצרי – Anita Traversi מנסה למרות שבפעמיים הראשונות נכשלה. הזמרת הישראלית עליזה גבאי מנסה אף היא.
* בקדם השבדי – Svante Thuresson נציג השנה שעברה מנסה, הפעם לבד ומגיע למקום ה-9.
* בקדם הפיני – למקומות האחרונים מגיעות נציגות 1961 ו-1962, Laila Kinnunen (מקום 5 ו-6) ו-Marion Rung (מקום 7 ו-8).
* בקדם הבלגי – Louis Neefs הגיע לגמר עם שני שירים, אך החליט לפרוש עם אחד מהם כדי לא לפגוע בניקוד שלו על ידי פיצול נקודות השופטים הוא החליט לפרוש עם אחד מהם.
* בקדם היוגוסלבי – Davorin Popovic מנסה, אבל יצליח רק 28 שנים מאוחר יותר כאשר ייצג את בוסניה והרצגובינה העצמאית ב-1995.
* בקדם האיטלקי – בפסטיבל סן רמו מתחרה בין היתר Sergio Endrigo שיישלח בשנה הבאה. השיר הזוכה בפסטיבל "Non pensare a me" הושר פעמיים, כמו כל שיר, פעם אחת על ידי Claudio Villa, פעם נוספת על ידי Iva Zanicchi. לבסוף הוחלט לשלוח את Claudio Villa עם שיר אחר. הוא היה הנציג ב-1962. Iva תישלח ב-1969. בשלב חצי הגמר ניתן למצוא גם את Bobby Solo נציג 1965, Peppino Di Capri שיישלח רק ב-1991, Betty Curtis נציגת 1961, Domenico Modugno נציג 1958, 1959 ו-1966 ו-Nicola Di Bari שיישלח ב-1972. בוטלה ההחלטה לתת כל שיר להיות מבוצע בשנית על ידי אמן בינלאומי, ועדיין הם שוטפים את התחרות, אין ספק שזהו תור הזהב של הפסטיבל. ניתן למצוא את כוכבת האירוויזיון: Connie Francis נציגת גרמניה 1962, וכוכבים בינלאומיים דוגמת Marianne Faithfull, Dalida, Dionne Warwick ו-Sonny and Cher.
* קדם פרטי בהולנד, גרמניה ובריטניה.

שירים במצעדים:
בריטניה – מקום 1 באוסטריה, בלגיה, גרמניה, אירלנד, הולנד, ניו-זילנד ונורבגיה, מקום 2 באוסטרליה, מקום 6 בספרד, מקום 10 בצרפת, מקום 12 באיטליה, מקום 13 בקנדה ומקום 17 בדנמרק.
לוקסמבורג – מקום 18 באוסטריה, מקום 27 בגרמניה. הגרסה האינסרומנטלית של Paul Mauriat מגיעה למקום הראשון בארה"ב, מקום 6 בנורבגיה, מקום 12 בבריטניה, 15 בהולנד, 19 באוסטריה ו-32 בגרמניה.

פרטי טריוויה:
* דנמרק נוטשת ל-12 שנים מכיוון שמר במאי אדון מנהל של מחלקת הבידור בטלוויזיה הדנית החליט שזה בזבוז כסף
* התחרות הכי ארוכה עד כה – 1:48 שעות. אנחנו מתקרבים לקו השעתיים.
* נקבע כי מחצית מחברי צוות השיפוט של כל מדינה יהיו צעירים מתחת לגיל 30.
* זמר (גבר) שחור ראשון בתחרות – אדוארדו נסימנטו. השמועה אומרת שסלזאר שליטה הפאשיסטי של פורטוגל בחר באדוארדו כדי להראות שפורטוגל אינה גזענית.
* סנדי שואו מעוררת שערורייה זוטא בשל שהופיעה יחפה.
* רפאל חוזר להתחרות בפעם השנייה עבור ספרד, קריסטי ספרבו עבור נורבגיה וקלאודיו וילה עבור איטליה.
* ספרד מגיעה למקום הגבוה ביותר שלה עד כה, שיא שרפאל יחזיק בו עד השנה הבאה עם הזכייה של מסייל.
* שוויץ היחידה שמסיימת עם 0 נקודות וזה בפעם השנייה.
* למרות שסיים רק במקום הרביעי, השיר הלוקסמבורגי "L'amour est bleu" הפך ללהיט הגדול שיצא מהתחרות של 1967. המנצח הצרפתי Paul Mauriat ערך גירסה אינסטרומנטלית לשיר, אשר הגיעה ב-1968 למקום הראשון במצעד האמריקאי.
* בראיון ב-2014 סנדי שואו טענה כי הזכייה באירוויזיון פגעה בתדמית המגניבה שלה וגרמה לאנשים לא לקחת אותה ברצינות. היא ציינה, כמו שציינה בפעמים רבות בעבר, שהיא לא סולדת מ-"Puppet on a string" ושהסיבה היחידה שהסכימה להשתתף הייתה כדי לשפר את התדמית שלה, שנפגמה לאחר שהואשמה בהרס משפחה בהיותה "האישה האחרת". במשפט הגירושין המתוקשר של מנהל הטלוויזיה הבכיר ואשתו הדוגמנית, כונתה סנדי, בהיותה האישה האחרת, "ילדה מפונקת", על ידי השופט. כוכב הטלוויזיה Rolf Harris ניסה לשכנע את ה-BBC לא לשלוח את סנדי לתחרות עקב כך. באופן אירוני למדי, אותו רולף הורשע ב-2014 בשורה של עבירות מין שביצע בשנות ה-80. סנדי ציינה כי השיר לא יצא בכל אירופה כסינגל, כי חלק מחברות ההפצה שלה חשבו שהשיר "לא מגניב" כפי שהיא הייתה.
סאנדי שואו מדברת, בין היתר, על האירוויזיון:

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: