1972 – אדינבורו לא מחכה לי

אדינבורו, בריטניה. מונקו ניצחה בשנה שעברה, אך לא יכלה לארח את התחרות. שליט מונקו ויתר על האירוח לאחר שלא נמצא אולם או ציוד מתאים ולא היה בנמצא תקציב לרכוש את מה שכן נדרש. זה הזמן להתעכב קצת על מדינה שלא בולטת יותר מידי בתוצאות הסופיות, אך מביאה את כל הלב והנשמה שלה לתחרות. פורטוגל, כמו שכנתה ספרד, נמצאת ב-1972 כבר מספר עשורים תחת מישטר רודני פשיסטי. בעוד הטלוויזיה הספרדית שולחת מידי שנה מוזיקה ראקציונרית או כזו שאינה מערערת על יסודות המישטר (עד השנה הבאה למעשה), בפורטוגל המצב קצת אחרת, שכן ניתן להבחין לאורך השנים במעבר משמרנות קיצונית למהפכנות ושחרור. בשנת 1967 שולחת המדינה זמר שחור כדי להוכיח שהיא אמנם פשיסטית, אך לא גזענית. ב-1968 הם שולחים את קרלוס מנדש בשיר מאד צעיר ועדכני, בניגוד לשמרנות הספרדית, אך רק מ-1969 תכני השירים נהיים יותר ויותר חתרניים. באותה שנה הם שולחים שיר שמצליח תחת הצנזורה במדינה להכניס שורה על מין ובכך יוצרים את הסדק הראשון בחומת הדיקטטורה של סלאזר. ב-1972 הם שולחים שיר שהוא כבר תחילתו של מרד. מנדש  חוזר עם השיר "A festa da vida", אשר מעלה על נס את החיים הטובים, כקונטרה לשלטון השמרני, ואת והחופש, כקונטרה לכל דיקטטורה באשר היא. דובר השיר מדבר על הדברים שהוא רוצה שיקרו בעתיד ומקדש אותם. בקונטקסט של החיים בפורטוגל באותה עת, לא ניתן להבין זאת אחרת מאשר קריאה לסיום השלטון הפשיסטי במדינה. יש כאן כדור שלג שלא ניתן לעצור: בשנה הבאה תישלח פורטוגל שיר מרקסיסטי, שמבקר באופן חצוף ושערורייתי את הפוליטיקאים והאליטות במדינה, ובשנת 1974 היא שולחת שיר רגיל למדי, אבל כזה שישמש עבור המורדים במדינה את יריית הפתיחה של המהפכה הדמוקרטית. עם כינונה של הדמוקרטיה, הם יספיקו לשלוח ב-1975 וב-1977 שירים המדברים והמהללים את המהפכה באופן ישיר. על כך בפוסטים הבאים.

פותחים את התחרות במה שנהפך למסורת, נופי העיר המארחת. המנחה פותחת באנגלית ומשלימה בצרפתית. אנו רואים את השופטים יושבים מחדר מחוץ לאולם. לפני כל שיר על המסך הגדול מאחורה מוקרנת תמונת הזמר. לאחר כניסת המנצח, על המסך מופיע שם השיר והמבצע צועד לעבר הבמה. הבמה לא מרשימה, שילוב מגעיל של ירוק וחום. בתפאורה רואים צורות מלבניות מאונכות כשבתוכן ריבועים מוארים. בזמן ההופעה על המסך מוקרנות צורות ספירליות. התזמורת יושבת בין הבמה לקהל. לאחר ההופעה הפינית, רואים מספר נשים חביבות אוספות את ההצבעות של השופטים השונים. אוהבים לציין את העובדה, שסברין נראית משועממת במהלך ההופעה המונגסקית, שזה רלבנטי כי היא ייצגה את מונקו בשנה שעברה. נניח.

שלב ההצבעה:
שיטת הניקוד היא כמו בשנה שעברה: לכל מדינה 2 שופטים, אחד בין הגילאים 16-25 ואחד בין הגילאים 26-55. השופטים נמצאים באולם והם מקדים כל שיר מ-1 עד 5 כראות עיניהם. מכאן שכל מדינה יכולה להעניק בין 2 ל-10 נקודות מקסימום. אין מכסה שצריך לעמוד בה וכאן טמונה הבעיה: ישנן מדינות שבאופן בולט מנקדות נמוך את השאר, לדוגמה ספרד. עוד בעיות בשיטה: הצבעה ארוכה ונעדרת קליימקסים. לוח הניקוד מיושן ולא דיגיטלי ומזכיר את הלוחות ניקוד של שנות השישים. בשלב ההצבעה אנו רואים את השופטים על המסך והמנחה פונה אליהם. כל שופט מרים לוח עם מספר הנקודות שנתן לכל שיר. כמו בשנה שעברה מבקשים מהשופטים להצביע בקבוצות של 3, כך שבכל סיבוב 6 שופטים מנקדים (2 מכל מדינה). לאחר ההצבעה של גרמניה, צרפת ואירלנד: לוקסמבורג מובילה עם 26, בריטניה שנייה עם 23, הולנד שלישית עם 20, אוסטריה רביעית וספרד חמישית. אחרי ההצבעה של ספרד, בריטניה ונורבגיה: לוקסמבורג מובילה עם 46, הולנד קופצת למקום השני עם 45, בריטניה שלישית עם 35, גרמניה רביעית ויוגוסלביה חמישית. אחרי ההצבעה של פורטוגל, שווייץ ומלטה: לוקסמבורג ראשונה עם 63 נקודות, הולנד שנייה עם 59, בריטניה, אוסטריה וגרמניה במקום השלישי. אחרי ההצבעה של פינלנד, אוסטריה ואיטליה: לוקסמבורג בראש עם 86 נקודות, הולנד שנייה עם 77, בריטניה שלישית עם 70, גרמניה רביעית ואוסטריה חמישית. אחרי ההצבעה של יוגוסלביה, שבדיה ומונקו: לוקסמבורג פותחת פער עם 111 נקודות, הולנד שנייה עם 97, בריטניה שלישית עם 94, גרמניה רביעית ואוסטריה חמישית. לאחר ההצבעה האחרונה של בלגיה, לוקסמבורג והולנד: לוקסמבורג מנצחת ואחריה בריטניה, גרמניה, הולנד ואוסטריה. סברין הקפוצה עולה לבמה עם חליפת מכנסיים מכוערת להענקת המדליה למלחין ולזמרת הזוכה.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. finland פינלנד – אני מת על פינלנד בשנים האלו. היא שולחת שירים לא מתנצלים, הבתים הם שיר ערש והפזמון הוא קקפוניה פינית סובייטית בסגנון הקלינקה מיה. הופעה משוחררת וכריזמטית של הצמד הזה. אני לא מצליח להירגע מכמה שהזמר יפה.

02. portugal פורטוגל – חגיגה פורטוגלית. קרלוס מנדס בשיר קומפטטיבי, קצבי ודרמטי. שיר קליט שבנוי בצורה פשוטה מבלי לוותר על הפורטוגליות שבו. אולי אם הוא היה מחייך השיר היה מגיע גבוה יותר. בכל מקרה השיר הגיע למקום הגבוה ביותר של פורטוגל בתחרות עד כה (שביעי). שיא שישוחזר ב-1980, אך יישבר רק ב-1996

03. italy איטליה – בלדה נוסטלגית סופר מלודית, עומדת בניגוד מוחלט לשמאלצים הבומבסטיים שהיו באופנת התחרות באותה עת. זה רומנטי ופריך, מקווצ'ץ' את הלב קצת אם תתמסרו לשיר. ניקולה נראה כמו הארי פוטר. הוא מגיש את השיר בצורה כמעט מעוררת השתאות. זה נגמר בקטן, וזה כל כך יפה.

04. netherlands הולנד – הולנד מצליחה לשלב יפה בין האינפנטיליות שלה לבין צלילים עדכניים. זה שיר ילדותי שמודע לעצמו ובזה קסמו. שיר כיפי, קליל, הומוריסטי שמרענן בים הבלדות המייגעות והמנופחות מחשיבות עצמית. הופעה מקצועית מסנדרה ואנדרס.

05. austria אוסטריה – הכי היפי אי פעם באירוויזיון. שלישיה שאמורה להיות הפיטר, פול ומרי האוסטרית. השיר עצמו הוא שיר טבע סטלני, פופ-פולק על פרפר. במשך שנים רבות זה היה המקום הראשון שלי. זה מאד חמוד ולמרות האווירה האקוסטית שלו מצליח להשתלב יפה עם התזמורת. הגרמנית מעולם לא נשמעה יותר יפה.

06. france צרפת – זה כל כך מיושן וקברטי, שזה נפלא. צלילי האקורדיון הנוסטלגים עושים לי את זה קצת. הבתים מזכירים את אדית פיאף, הפזמון את ליז אסיה…הקול של בטי מארס כאילו נלקח מהרדיו הצרפתי של שנות ה-40. אני מעריך את זה בצורה מוזרה.

07. belgium1 בלגיה – אירופה לא הבינה את הקלילות וההומר של הצמד הבלגי. זה שיר מחויך מאד, קטן וחמוד. אני חושש שזה עבר מעל הראש של השופטים

08. switzerland שווייץ – בלדת פולק היפי פינת שאנסון. שיר היפי פשוט, שרק בפזמון מרשה לעצמו להיות קצת משתפך. זה לא מתחרה על הבכורה בשום צורה. ג'וני מיטשל השוויצרית

09. norway נורבגיה – הם נראים כמו זוג מכת האמיש. השיר עצמו נשמע כמו עוד שיר ילדים. זה חמוד, מינימליסטי, פשוט ותמים, תקוע עמוק בסיקסטיז. מקסים גם אם מיושן.

10. ireland אירלנד – השיר האירי היחיד שהושר לא באנגלית. השיר הוא בשפה הגאלית. זה שיר מאד פשוט, כמעט שיר ילדים או שיר עם. זה רחוק ממדהים, אבל זה דוגמה נפלאה לאיך האירוויזיון אמור להראות: כל מדינה מביאה את תרבותה לבמה. הסיום הבומבסטי מוריד מערך השיר.

11. united_kingdom בריטניה – מנסים לשחזר את להיטם, "I'd like to teach the world to sing" ובמידה מסוימת מצליחים. שיר פופ היפי, עדכני וקליט. הופעה טובה. שיפור עצום מהשנה שעברה, ועדיין זה שעתוק פופי ממוסחר. קשה לי לא להיות ציני כלפי זה
12. yugoslavia יוגוסלביה – תרזה הקרואטית חוזרת אחרי המקום האחרון שקיבלה ב-1966 עבור מונקו. מדובר בזמרת בחסד, דיווה אמיתית, אבל השיר הוא שבירה של כל מה שהיה טוב ביוגוסלביה עד אז בתחרות. זה מתאמץ נורא להיות תחרותי ולהיכנס לשטאנץ הבלדות הדרמטיות והמעוררות. דרמטי בהגזמה. הם מסיימים מקום תשיעי, וזו הפעם היחידה בעשור זה שהם ייכנסו לטופ 10
13. luxembourg לוקסמבורג – השיר המועדף עליי מבין שלושת בלדות השמאלץ שזכו בשנים אלו, ועדיין זו בלדת שמאלץ קלאסית, קיטשית ומנופחת. מעריך את ההופעה המקצועית של ויקי ואת המלודיות של השיר
14. germany גרמניה – שיפור קל מהופעותיה של קטייה אבשטיין. מרי רוס היא פרפורמרית בחסד, שמוכרת את השיר. מפתיע אותי שחובבים לא מעלים על נס את ההופעה הזו. זה שלאגר עם אלמנטים של סול. בנוי בחכמה, מבוצע בצורה מהוקצעת
15. spain ספרד – בלדת שמאלץ קלאסית. זמר מצוין, אבל השיר עצמו הוא קלישאה של האירוויזיון. מה שכן, זה שיר שהולך בעקבות הזוכה והסטייל הכללי מהשנה שעברה (מונקו, איטליה). המון דרמה, צלילים גדולים וסיום ב-BANG
16. sweden שבדיה – ניסיון לשחזר את הצלחת השנה שעברה, שבדיה שולחת את אותה הלהקה פעמיים ברצף. בניגוד ל-1971, בשיר הזה נעדר אלמנט הפולק הסקנדינבי. הבתים הם בלדה, הפזמון הוא פופ קצבי וילדותי, שנראה שאין ביניהם קשר. זה מתקתק מידי. כאילו מנסים לאכול את העוגה, להשאיר אותה שלמה ולהזריק לנו סכרין תוך כדי
17. monaco מונקו – שאנסון מיושן שהיה אפשר להביא מאחת התחרויות בפיפטיז ולא היינו שמים לב. הבתים מעט יותר מודרנים מהפזמון, אבל זה עדיין צ'יזי בטירוף. בינוני ומעפן
18. malta מלטה – למלטה עדיין אין מושג מה עושים באירוויזיון. זה שיפור קל מהזוועתון שהם שלחו בשנה שעברה. ועדיין, השיר הוא שיר נורא בסיסי, חובבני. הזוג מתנועע מצד לצד כמו שני טמבלים, לזמר יש טיקים בולטים וההרמוניות הקוליות פשוט לא קיימות

המנחה:
Moira Shearer – מקומית (סקוטית). מעדיף אותה עשרות מונים על קייטי בויל הביצ'ית. מקצועית, אצילית ורהוטה

Interval act:
Tattoo at Edinburgh Castle – תצוגה סקוטית מוזיקלית, חמת חלילים וחצאיות. הכל מבוצע בחוץ באיזו טירה סקוטית. פסדר.

שירים במצעדים:
לוקסמבורג – מקום 1 בוולוניה, הולנד, צרפת, דרום אפריקה ושווייץ, מקום 2 באירלנד, נורבגיה ובריטניה, מקום 3 בפלנדריה ומלזיה, מקום 11 בגרמניה.
בריטניה – מקום 1 בנורבגיה, מקום 3 באירלנד והולנד, מקום 5 בגרמניה ושווייץ, מקום 9 בבלגיה.
הולנד – מקום 7 בפלנדריה ובוולוניה.
איטליה – השיר מגיע למקום ה-27 במצעד האיטלקי השנתי.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Femme" הוא שיר חושני מודרני, "La rose" הוא בלדת פולק-שאנסון מלאת קסם. שני השירים של Serge & Christine Ghisoland.
* פינלנד – "Kaukana oot ja lähellä aivan" של Jukka Kuoppamäki הוא בלדה דרמטית מצוינת.

* גרמניה – "Geh' die Straße" של Cindy & Bert כמעט וזוכה. שיר פופ-פולק פאנקי מצוין.

* אירלנד – "Bualadh bos" של The Farrells מגיע למקום האחרון, אבל הוא מקסים וקופצני.

"Certain Sunday" של Certain Sunday גם לא מגיע גבוה, אבל זו בלדת פולק מאד מודרנית.
* נורבגיה – "Lillebror" בביצוע Kirsti Sparboe היא בלדה רגשנית ראויה.
* פורטוגל – מת מהקדמים שלהם! אילו שירים אללי!!! "Cidade alheia" של Duarte Mendes, "Dentro da manhã" של Fernando Tordo, "Amor de raiz" של João Braga למשל הוא פאדו קלאסי, "Vem o caminheiro" של Manuel Vargas מעולה.

עוד ראוי לציון  "Vamos cantar de pé" של Paco Bandeira, שמגיע למקום השני.
* שבדיה – "Så'n e' du, så'n e' jag" של Östen Warnerbring מגיע בצדק למקום השני. קליט וכיפי. "Andra kan väl också se" של Björn Skifs דרמטי. "Säg det med en sång" של Lena Andersson מגיע למקום השלישי במלודי והוא שיר המלודי הראשון שהולחן באופן מלא על ידי בני וביורן, הלא הם החלק הגברי של אבבא. בלדת שלאגר מולחנת לעילא.

"Då ska jag spela" של Då ska jag spela מביא רוק אפ טו דייט.
* שווייץ – "La rose et le tambour" של La rose et le tambour הוא גם בלדת פולק כמו זו שזכתה בקדם. לא הייתי מתנגד אם זה היה זוכה.
* בריטניה – "Out on the edge of beyond" של The New Seekers היא פופ-היפי מצוין.
* יוגוסלביה – "Bit cu uvek sam" של Leo Martin הסרבי הוא בלדת טום ג'ונס מגניבה.
* בקדם הגרמני – מרי רוס מפסידה בסיבוב הראשון וכבר הייתה בדרך להוריד את האיפור בחדר הלבשה כאשר התבשרה על נצחונה. Cindy & Bert כמעט זוכים ויישלחו שנתיים לאחר מכן עם שיר מיותר. Peter Horton שבייש את אוסטריה ב-1967 מנסה כאן שוב.
* בקדם הצרפתי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. בין שולחי השירים נמצאים Martine Clémenceau, שתישלח ב-1973, Noëlle Cordier, נציגת 1967 ו-Anne-Marie David, שתישלח בשנה הבאה מטעם לוקסמבורג ותיזכה, ושוב ב-1979 מטעם צרפת.
* בקדם האירי – Tina מגיעה שלישית ותישלח שנתיים לאחר מכן.
* בקדם הנורבגי – Kirsti Sparboe נציגת 1965, 1967 ו-1969 מנסה שוב, Hanne Krogh נציגת 1971 מנסה שוב ותישלח ב-1985 כחלק מהצמד שייזכה בתחרות. Anne-Karine Strøm מנסה ותישלח שנתיים לאחר מכן כדי לסיים בתחתית.
* בקדם הפורטוגלי – Fernando Tordo מנסה ויישלח בשנה הבאה וב-1977 כחלק מלהקה. Duarte Mendes מנסה ויישלח בעוד 3 שנים אחרי המהפכה.
* בקדם המלטי – השיר הזוכה הושר במקור כסולו של שני זמרים נפרדים, אך באירוויזיון נהפך לדואט של ג'ו שהיה אחד המבצעים המקוריים והלן שהובאה מחוץ לתחרות. המבצעת השנייה Maryrose Mallia נהייתה השופטת מטעם מלטה באירוויזיון. שכונה.
* בקדם הפיני – Viktor Klimenko מנסה שוב אחרי שייצג את המדינה ב-1965. Katri Helena מגיעה שנייה ותישלח ב-1979 וב-1993. Kirka מגיע שלישי ויישלח ב-1984.
* בקדם האיטלקי – בפסטיבל סנרמו משתתפים Gigliola Cinquetti, נציגת וזוכת 1964 שתישלח שוב ב-1974, Domenico Modugno, נציג 1958, 1959 ו-1966, Ricchi e Poveri, שיישלחו ב-1978, Gianni Morandi, נציג 1971 ו- Bobby Solo, נציג 1965.
* קדמים פרטיים בבריטניה ובבלגיה.

פרטי טריוויה:
* זו הפעם הראשונה והאחרונה שבריטניה בחרה לארח את התחרות מחוץ לאנגליה – סקוטלנד במקרה זה. הכוונה של מונקו הייתה לקיים את התחרות ב-Monte Carlo Opera House במונטה קרלו, אך בהיעדר מקורות מימון פנו לרשות השידור הצרפתית ה-ORTF הצרפתית, אשר הסכימה לממן את האירוע בתנאי שהתחרות תתקיים בצרפת. מונקו פנתה ל-Charles Curran, המפקח על התחרות, שהיה מטעם ה-BBC שהחליט לתת ל-BBC להפיק את האירוע בבריטניה.
* התחרות אורכת כ-1:45 דקות.
* בניגוד לשנתיים האחרונות אין גלויות.
* ויקי לאנדרוס חוזרת לייצג את לוקסמבורג בפעם השנייה, קרלוס מנדס בפעם השנייה עבור פורטוגל, Family Four בפעם השנייה ברצף עבור שבדיה, תרזה קסובייה שייצגה את מונקו ב-1966 מתחרה שוב, אך הפעם עבור יוגוסלביה.
* מלטה מסיימת שוב במקום האחרון בפעם השנייה ברצף.
* זו השנה הראשונה אי פעם שבה בתוצאות הסופיות לא היו מדינות שסיימו עם ניקוד זהה!
* השיר האירי נחל כישלון בתחרות, אך בבית המצב היה שונה. הוא לא רק זכה בקדם בפער גדול מאד, הוא גם הפך להיות השיר הראשון באירית שמגיע לפסגת המצעד המקומי.
סרט תעודה שנעשה על השיר האירי:

* נטען כי מישהו, ייתכן כאקט של מחאה, שפך מים מלוכלכים על הקהל. הדבר קרה בתחילת השיר האירי, וסנדי ג'ונס נאלצה לחזות בשורות של אנשים מתפנים מהקהל עם עלייתה לבמה מבלי להבין מדוע.
* מוירה שירר המנחה, שהייתה חסרת ניסיון בהנחיה, שוכנעה על ידי בנותיה להנחות את התחרות.
* הלהקה שהופיעה במופע האמנותי הצליחה יותר במצעדים באותה השנה מזוכת האירוויזיון ויקי לאנדרוס ומלהקת The New Seekers הבריטית שסיימה במקום השני .
* שליש מהמדינות שלחו דואטים של גבר ואישה. כל חמשת הדואטים סיימו ב-Bottom 7.
* לראשונה התחרות משודרת גם ביפן, הפיליפינים, טאיוואן, תאילנד וישראל
* במהלך סיבוב הופעות גרמניה, הזמרת אילנית מגלה כי על פי כללי התחרות מותר לישראל להשתתף. היא פונה לרשות השידור בנידון, אך זו מפספסת את מועד ההרשמה. הבכורה הישראלית תיאלץ לחכות עוד שנה.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן:

מודעות פרסומת