1978 – יזהר כהן כוכב דיסקו

פריז, צרפת. פעם אחרונה נכון ליום זו שצרפת מארחת. אנו שטים על גדות נהר הסיין, ורואים את כל אתרי העיר. אנו מגיעים לאולם. מצידי הבמה נורים אורות לייזר כחולים. התזמורת ברקע על במה מסתובבת. המנחה עולה לבמה ופותחת בצרפתית. משהו בבמה ובהפקה פשוט לא עובד, זה נראה כמו אולם אירועים זול. המנחה (גבר) עולה אחריה ומברך ב"ערב טוב" במבחר שפות, כולל בעברית. טרי ווגן מציין שבריטניה מובילה בהימורים, אך הוא מהמר על לוקסמבורג. הוא מציין גם את אירלנד וגרמניה. המנחה מציגה את המפקח החדש של איגוד השידור, הלא הוא פרנק נף. לא סתם הישראלים זוכרים אותו, הוא התחיל בשנה בה זכתה ישראל לראשונה. המנחים מאריכים בדברים, וניתן להבין שהיא תדבר בצרפתית בעוד הוא יתרגם את הדברים לאנגלית. מאחר והתזמורת לוקחת את רוב הבמה, לזמרים נותרים רק 3 מדרגות צרות יחסית לעמוד עליהן. עבודת המצלמה איומה ולא יצירתית בעליל. זה משנה את הדינמיקה של מה שעובד על הבמה ומה לא. לאחר כל קבוצה של 5 שירים המנחים צצים ומזכירים לנו אילו מדינות כבר שמענו ומיהן חמשת המדינות האחרות שאנחנו הולכים לשמוע. המנחים מדברים המון, לפני, בין ואחרי החלק של ההופעות. זה נורא מתיש ומאריך את המופע. טרי ווגן מציין אחרי ההופעות כי ההימורים שלו השתנו: בלגיה היא ההימור שלו, הוא מציין גם את יוון.

שלב ההצבעה:
המנחים מנחים את חלוקת הנקודות ביחד, פעם היא פונה למדינה המנקדת, פעם הוא. אירלנד מעלה את בלגיה למקום הראשון. ישראל צוברת ניקודים גבוהים בזה אחר זה, אבל עדיין לא 12. פינלנד מעניקה לישראל 10 נקודות ומעלה אותה למקום הראשון. המצב צמוד מאד וישראל ממשיכה להוביל. ההצבעה הבריטית מצמצמת את הפער ל-2 נקודות בין המדינות. ואז ישראל מקבלת רצף מדהים של 12 נקודות מ-5 מדינות שונות. רצף שלא יישבר עד 2004. מי שחותמת את הניצחון הישראלי היא לוקסמבורג, המעניקה 12 נקודות אחרונות לישראל. ישנן עוד 3 מדינות שלא הצביעו והפער בין ישראל לבלגיה גדול מ-36 נקודות, מה שאומר שהניצחון הישראלי מובטח. שבדיה היא האחרונה להצביע והיא נותנת לישראל 0 מהדהד. הניצחון הישראלי הראשון והגדול בהיסטוריה. בלגיה שנייה, מקום שיא עבור מדינה זו. צרפת המאחרת שלישית. מונקו רביעית בפעם השנייה ברצף וזו הפעם האחרונה שמונקו תראה טופ 10. אירלנד חמישית.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. sweden שבדיה – שיר עצוב אך קליט על אהבה נכזבת. המילים מקסימות. זה פופי ובעל מבנה מוזיקלי מורכב מהרבה פזמונים אחרים שהושמעו בתחרות. מודרני. אני אוהב את הלבוש המאד סבנטיזי של ביורן

02. spain ספרד – הזמר עם החיוך והשיניים הגדולות בתולדות התחרות. ואלס עם טאץ' לטיני. זה לא רע, גם אם קצת שמרני. מה שכן, זה מאד ספרדי. חוזה הוא זמר נפלא ומפצה בכריזמה שלו על מה שלא היה לאלו שבאו לפניו. הוא מנצל את הבמה בצורה מיטבית ומתנהל בה בהרבה ביטחון. גם הוא כמו כולם לובש לבן על רקע לבן וזה נראה נורא

03. turkey טורקיה – זה פחות טוב מהשיר שלהם מלפני 3 שנים. אני יכול להבין למה האירופאים מתקשים לעכל את זה. זה נשמע כמו טורקי שאמר לעצמו בוא נעשה שיר פופ מערבי, אבל כל ההשפעות המוזיקליות שלו הן טורקיות וכך מגיח יצור כלאיים מוזר. במובן הזה זה אותנטי, כי יש בזה משהו נורא תמים. ההופעה משעשעת ושעירה והיא כולל הסגנון המוזיקלי הן קדימון למה שמחכה לנו מטורקיה בשנות ה-80 ותחילת ה-90. התלבושות הורסות את הבריאות. נוליפר תגדל להיות אחת הזמרות הפופולאריות בטורקיה

04. germany גרמניה – שיר קצבי ודרמטי, פופ-שלאגר עשוי כהלכה לטעמי. זה סבנטיז כי זה דיסקו עם שאריות של מה שנשמע שיכול להיות הפסקול של ג'יימס בונד. איירין נותנת הופעה כריזמטית וכובשת, היא נעה בקלילות ומשפריצה קסם לכל עבר. השיר מאד חזק ועובד נהדר על הבמה

05. norway נורבגיה – לא מבין למה השיר הזה כל כך שנוא. זה הומוריסטי וקליל. יאן טייגן בהופעה אירווזיונית ראשונה וידועה לשמצה עם מכנסיים באדום בוהק, משקפי שמש ענקיות ושלייקס. זה משעשע וחמוד מאד לטעמי

06. israel ישראל – זה חזק ומשכנע נורא, אין מה להגיד. כשאתה רואה את כל הזוועות ברצף, קל להבין למה זה לקח. שיר דיסקו מושלם. יזהר כהן הוא פרפורמר וזמר בחסד. אלפא-ביתא עושים עבודה מצוינת וכל החבילה פשוט זועקת "WINNER". הברייק של הריקוד והעלייה של החצי טון בסוף רק שמים את הדובדבן על הקצפת

07. italy איטליה – בלדה אוורירית רומנטית מאיטליה. שיר חמוד מאד, אבל קצת רפטטיבי. שלוש וחצי בתים שחוזרים על עצמם. ארבע זמרים שאף אחד מהם לא מצליח להרים את ההופעה למשהו מעבר לשיר החביב הזה

08. luxembourg לוקסמבורג – הצמד הספרדי המפורסם והמצליח. הן מנסות לשחזר את הצלחת הלהיט שלהן "Yes sir I can boogie". עם קולות נמוכים וגניחות, עם כוראוגרפיה עדינה וחושנית, עם ברייק קצר לריקוד, על הנייר הן היו צריכות לקחת את הניצחון. מתאמץ נורא, אבל מרענן למרות הכל. נשמע נורא דומה לשיר שבזכותו התפרסמו, אולי דומה מידי…

09. denmark דנמרק – זה אחלה והכל, אבל מפריע לי קצת שעד שסוף סוף לוקחים להקת גלאם רוק והיא שרה שיר פופי…הבתים מגניבים ורוקיים, אבל הגשר והפזמון על גבול השלאגרי ונשמעים ילדותיים. חביב למרות הכל

10. belgium1 בלגיה – זה נורא בולט בים הבלדות המיושנות והדרמטיות. למה? כי הוא יושב ומנגן בפסנתר, כי זו מלודיה ועיבוד נצחיים. כי זה מודרני בהתחשב בעובדה שמוזיקת אמצע הדרך הזו הייתה מאד באופנה ב-78', הבלדות המלודיות ששואבות מן הפופ, אך גם מן הפולק של סוף שנות ה-60. הופעה מכובדת ומשכנעת, גם אם השיר דביקי

11. portugal פורטוגל – המדינה מפסיקה סוף סוך לשיר על המהפכה ונהנים קצת מפירות הליברליזם עם השיר הילדותי והחמוד הזה. כנראה שהם מרגישים צורך להשליים חוסר כי זה היה יכול לעבוד בסוף הסיקסטיז, אז הסגנון הזה היה באופנה. זה מעט מידי ומאוחר מידי. השיר קליט בטירוף עם ה"דיי לי דו פאפאגיו פואה", אבל הרביעייה הזו אינה ABBA. הכוריאוגרפיה צ'יזית ועלובה. פורטוגל ממשיכים ברצף הכשלונות
12. united_kingdom בריטניה – שיר פופ חביב, שנשמע יותר טוב בסטודיו. שוב ניסיון לשחזר את השיר הבריטי שזכה שנתיים לפני, אך השיר הזה עדיף בהרבה לטעמי. מבחינה אופנתית, ההופעה הזו מכאיבה בעיניים. אופנת גלאם רוק בשיק שהוא פופ מצופה בסוכר. הביצוע לא עובד על הבמה, קצת קולות צורמנים מצד הבנות והתזמורת מעפילה על הקולות שלהם בפזמון שאמור להיות החלק הכי חזק
13. austria אוסטריה – שיר קצת מנותק. זה שוב צלילים של הרוק-פופ מהסיקסטיז. תשאירו את הביטלס בשנות השישים, אל תנסו להביא גרסה שלהם מותאמת לסבנטיז. זה לא עבד מעולם וגם לא יעבוד. תחשבו עם להקת כוורת רק בלי ההומור
14. greece יוון – לא עף על השיר הזה לכבוד צ'ארלי צ'פלין המנוח. זה קברטי וממוצע לטעמי, אבל חייב להודות שההופעה שונה ובולטת. טאניה נותנת את הנשמה ואני מניח שהיא עושה את המרב שניתן עם השיר שניתן לה…
15. finland פינלנד – סחורה מאכזבת מפינלנד. זה ממש לא שיר רע, אבל זו בלדה גנרית, מאד פסטיבלית, עם בתים שקטים ופזמון שמנסה נורא להיות דרמטי וזכיר. סייה עולה בחצי טון בבית האחרון, אבל זה לא יציל את השיר הלמל"מי הזה
16. ireland אירלנד – מפחיד קצת. הזמר עושה פרצופים של מלח שיכור וגם נע ככה. לא מן הנמנע שהוא שתה כוסית לפני העלייה לבמה. זה דרמטי ואגרסיבי, אבל זה לא עושה לי כלום. זה מן פופ-קאונטרי שהתאים עצמו למוזיקה אירוויזיונית. זה שיר שהזדקן מאד רע לטעמי
17. netherlands הולנד – זה שלאגר עלוב שמתחפש לדיסקו ולוקח ממנו כמה אלמנטים, אבל לא מצליח להעביר את הפאנקיות והסקסיות שיש בדיסקו. הופעה חסרת כריזמה, מלודיה רזה ועבשה. למדינה הזו יש באותם ימים את אחד הקדמים הכי חזקים באותם ימים, כך שלא ברור מה עלה בדעתם ששלחו את הדבר המקושקש הזה
18. monaco מונקו – רע, כל כך רע. אני לא מבין מה אוהבים בדרעק הזה. זה מיושן להחריד. זה מלוקק, זה עתיק. לא סובל את זה. הפזמון יושב על האוזן ומציק
19. switzerland שווייץ – שוב שיר שאנסוני מחריד, שמייצג בגדול את המוזיקה של אותה שנה בתחרות. כולם מנסים לשחזר את הנוסחה המנצחת מהשנה שעברה. אבל זה כל כך בינוני מכל הבחינות, חנפני, שמרני, מיושן ומנותק
20. france צרפת – נורא. קיטש שאנסוני מיושן ודביק. המילים דביקות ומצועצעות. הזמר מנסה לפזר שארם שאין לו. זה זול, כאילו מרגש. הקול של זו'אל גבוה מידי ועושה לי פריחה. לא יכול לחכות שזה ייגמר

המנחים:
Denise Fabre and Léon Zitrone – היא חייכנית ולמל"מית, הוא מכובד וכבד. שניהם רהוטים ומקצועיים, אך נטולי כריזמה. אפורים כמו הבמה

Interval act:
Stéphane Grappelli and Oscar Peterson, Yehudi Menuhin, Kenny Clarke, Niels-Henning Ørsted Pedersen – כן, קראתם נכון, יהודי מנוחין שם. הם חופרים על הכינור ונותנים זה בזה מבטים מלאי זימה. תכנית אמנותית ארוכה יחסית

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "À qui parler d'amour" של Frank Michael בלדה קסומה. "Confidence pour confidence" של Marc Farell, מיושן אך מקסים
* דנמרק – "San Francisco" של Brødrene Olsen וכל מילה נוספת מיותרת. "Du var superstar" של Flair הוא פופ הרמוני חמוד. "Tornerose" של Daimi & Birds of Beauty אמנם הגיע מקום אחרון, אבל אני מאד אוהב, זה פופ-קאנטרי מלודי מאדס. "Eventyr" של Grethe Ingmann היא בלדת פופ חזקה
* פינלנד – "ABC" של Mirumaru חמוד וקלאטי
* צרפת – "Alors prends le soleil" של Jean-Paul Cara ראוי לציון בזכות הסאונד העדכני,
* גרמניה – "Männer wie du" של Helena אמנם מגיע לאחד המקומות האחרונים, אבל הוא שיר עצבני ומיוחד. "Charlie Chaplin" של Peter, Sue & Marc לא מדהים, אבל בהחלט היה נכנס לטופ 10
* אירלנד – "You gotta get up" של Reform הוא רוק מגניב וטוב. "You put the love in my heart" של Staace הגיע למקום השני. בלדת דיסקו מודרנית
* ישראל – קדם ראשון!!!! "שלוש בלילה בעיר" של גידי גוב היא בלדה בלוזית מצוינת. "בלב אחד" של חדוה עמרני ופלפל לבן הוא להיט וקלאסיקה על זמנית. יש סיכוי סביר שגם זה היה לוקח את המקום הראשון באירוויזיון. "אקומה נא" של חני אלקיים, מוטי דיכנה, דודו זר ודפנה ארמוני הוא שיר מעולה ומאד ישראלי. "מישהו" של יהודית רביץ הוא קלאסיקת ימי הזיכרון שלנו. "נסיך החלומות של גלי עטרי, צבי בומס ואודי שפילמן הוא פופ מצוין וקלאסיקה גם כן שהיה מתברג יפה בתחרות, אך לא זוכה. "למה לא" של שרי הוא שיר מתוק. "תן לי כוח" של אריאל זילבר ולהקת ברוש הוא רוק ישראלי קליל ומצוין
* פורטוגל – "O meu piano" של José Cid אנרגטי מאד. "Canção da amizade" של Tonicha היא בלדת פאדו דרמטית. "Quem te quer bem, meu bem" של Tonicha אמנם מגיע למקום האחרון, אבל הוא פאדו קצבי ומסורתי מעולה
* שבדיה – "Harlequin" של Harlequin הוא שיר דרמטי ומיסתורי, שלאגר-מחזות זמר. "Miss Decibel" של Lasse Holm, Kikki Danielsson & Wizex הוא פופ קלאסי שהפך ללהיט גדול בשבדיה. "Lilla stjärna" של Jörgen Edman & Polarna היא בלדת פופ מודרנית
* טורקיה – "Bu gece" של Rezzan Yücel הוא שיר פופ טוב ומאד מקומי שנשאר בחצי הגמר. "Küçük kiz" של Ayça Oktay זה מוג'דה בגרסת הסבנטיז
* בריטניה – הקדם הטוב ביותר של אותה שנה והקדם הבריטי הכי טוב ששמעתי עד כה! "Shine it on" של Christian הוא פופ קריבי סופר מודרני. "Oh no, look what you've done" של Brown Sugar הוא להיט מאוטאון. "Door in my face" של The Fruit Eating Bears הוא רוק עצבני מהסיקסטיז. "Lonely nights" של Ronnie France הוא שלאגר בסגנון ABBA. "One glance" של The Jarvis Brothers נשמע כמו משהו של חמישיית ג'קסון. "Don't bother to knock" של Midnight הוא עוד שיר סול-פאנק בסגנון המאוטאון, מהרס.
* בקדם האירי – Sheeba מנסות את מזלן ומגיעות למקום השישי. הן יצליחו שלוש שנים לאחר מכן ויישלחו כנציגות המדינה. למקום הרביעי מגיעה שוב להקת Chips שאחת מחבריה היא לינדה מרטין שתבחר לנציגת המדינה ב-1984 וב-1992, אז גם תזכה באירוויזיון
* בקדם הנורבגי – Anita Skorgan נציגת השנה שעברה מנסה את מזלה אך מגיעה למקום האחרון. היא תישלח שוב בשנה הבאה, ב-1982 וב-1983 כחלק מהרכב
* בקדם הפיני – Katri Helena מגיעה למקום השני ותישלח בשנה הבאה. Anneli Saaristo מגיעה למקום הרביעי ותישלח 11 שנים לאחר מכן. אחת מחברי להקת Mirumaru היא Päivi Paunu נציגת 1972
* בקדם הפורטוגלי – קדם סגור ל-3 אמנים: Gemini שזכו, José Cid שיישלח שנתיים לאחר מכן ו-Tonicha נציגת 1971
* בקדם הצרפתי – Joël Prévost מגיע למקום השני בחצי הגמר, אך בגמר זוכה. Noëlle Cordier נציגת 1967 מגיעה למקום הרביעי.
* בקדם השווייצרי – Piera Martell נציגת 1974 מגיעה למקום האחרון
* בקדם הבלגי – Jacques Hustin נציג 1974 מנסה את מזלו שוב
* בקדם הטורקי – Anadolu Majör מגיעים למקום השלישי. הם ישנו את השם ל-The Modern Folk Üçlüsü ויזכו בקדם של 1981
* בקדם הגרמני – שערורייה. לפי הפורמט מאזיני הרדיו אמורים לקבוע שליש מהקולות וקבוצת מומחים את שני השלישי הנותרים. קבוצת המומחים טוענת כי אף שיר אינו ראוי וכי גרמניה צריכה לפרוש מהתחרות. ה-SWF דוחים טענה זו ומשתמשים בהצבעת מאזיני הרדיו כדי לקבוע איזה ישר יישלח לתחרות. Peter, Sue & Marc הבלתי נלאים, נציגי שווייץ 1971 ו-1976, מגיעים למקום השלישי. Cindy & Bert נציגי 1974 מגיעים למקום הרביעי והחמישי.
* בקדם השני – Brødrene Olsen מגיעים למקום השני. הם יגיעו לאירוויזיון 22 שנים לאחר מכן ויזכו! Grethe Ingmann נציגת וזוכת 1963 מנסה את מזלה
* לוקסמבורג – Gitte Henning נציגת גרמניה 1973 מגיעה שלישית. Liliane St-Pierre מגיעה רביעית ותייצג את בלגיה ב-1987
* ישראל – שיוויון במקום הראשון בין "אבניבי" לבין "בלב אחד". "אבניבי" זוכה בספרה של הנקודות המפורטות של כל שופט עבור שני השירים. גידי גוב מגיע אחרון, לאחר שכבר היה נציג ישראל כחלק מלהקת כוורת באירוויזיון 1974. גלי עטרי מגיעה שלישית ותהיה הנציגה ב-1979 וגם תזכה באירוויזיון עם להקת חלב ודבש
* שבדיה – שיוויון במקום הראשון בין "Miss Decibel" לבין "Det blir alltid värre framåt natten". האחרון הוכרז כזוכה לאחר שפנו לשופטים בשנית וביקשו מהם לבחור באחד מהשניים. Kikki Danielsson שהיוותה חלק מההרכב ששר את השיר במקום השני תייצג את שבדיה ב-1985, Lasse Holm ששר איתה ייצג את שבדיה ב-1986. Göran Fristorp שהגיע למקום השלישי ייצג את שבדיה כחלק מצמד Nova ב-1973, Tomas Ledin מגיע חמישי ויישלח שנתיים לאחר מכן

פרטי טריוויה:
* טורקיה חוזרת אחרי שנתיים הפסקה, דנמרק חוזרת אחרי 12 שנות הפסקה
* אנחנו במספר שיא של משתתפים – 20 מדינות בסך הכל לוקחות חלק בתחרות
* לראשונה טורקיה ויוון משתתפות באותה תחרות
* Jean Vallée חוזר לייצג את בלגיה בפעם השנייה, אחרי שעשה זאת ב-1970. Norbert Niedermeyer שייצג את אוסטריה ב-1972 כחלק מלהקת The Milestones חוזר לייצג את המדינה, אך כחלק מלהקת Springtime. איירין שיר חוזרת להופעה שנייה אחרי שייצגה את לוקסמבורג 4 שנים לפני, היא מייצגת עכשיו את גרמניה
* לראשונה שני מנחים ולא מנחה אחת, ולראשונה מאז 1956 מנחה גבר
* שוב אין גלויות. אנו רואים את האמן והמלווים מאחורי הקלעים לפני ההופעה עולים במעלית, אז דגל המדינה מוצג על המסך. מיד לאחר מכן, האמן והמלווים יוצאים מהמעלית ופוסעים לבמה, מברכים לשלום את המתמודד הקודם
* הצרפתים לוחקים את הזמן וזו התחרות הארוכה ביותר עד כה – 2:25 שעות
* Björn Skifs השבדי תכנן לשבור את הכלים ולשיר באנגלית, אך התרצה לבסוף לשיר בשבדית ברגע האחרון. מסיבה זו הוא שכח את המילים בשבדית בהתחלה ואת השורות הראשונות על הבמה שר בג'יבריש
* צרפת מקבלת נקודות מכל המדינות, אך מסיימת "רק" שלישית
* נורית הירש היא המלחינה האישה הראשונה ששירא שלה זוכה בתחרות
* הזכייה הישראלית גרמה לחלק ממדינות ערב ששידרו את התחרות להפסיק את השידור כשהיה ברור שישראל הולכת לזכות. הטלוויזיה הירדנית הקרינה שקופית של פרחים ולמחרת הכריזה על בלגיה כזוכה בתחרות
* נורבגיה מסיימת אחרונה עם 0 נקודות והיא הראשונה לקבל 0 נקודות בשיטת הניקוד החדשה
* יצויין כי "אביניבי" הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, אך הם דחו אותו בטענה שהוא ילדותי מידי. במקור השיר נועד עבור פסטיבל שירי הילדים של אותה השנה, אך פספס את הדדליין להגשה ועל כן הוחלט להגיש אותו לקדם האירוויזיון במקום
* התחרות משודרת גם באלג'יריה, ירדן, מרוקו ודובאי לצד מדינות נוספות ששידרו את התכנית בעבר